אבי, דב קסטכר עלה לארץ באופן בלתי ליגלי באמצעותן של אוניות אלו. הוא נסע ברכבות מפולין לנמל ההפלגה ברומניה ובערב אמור היה לעלות על גבי האסטיר, לדבריו , לאחר שנודע למארגני המסע כי גורמים בריטיים או גרמנים זיהו את האוניה כאוניית נוסעים הוחלט בו בלילה להעבירם לאוניה ג'פו.
המסע על הג'פו כאמור ערך כ- שלושה חודשים ובמהלכם חסר מזון וציוד לנוסעים ולצוות ונשלחה להם אספקה עם האוניה קטינה אשר אמורה היתה לפגוש אותה בלב ים.
לפני כן בגלל תנאים סניטרים ירודים חלו נוסעים בדלקת קרום המוח המדבקת ונפטרו מה שתרם לא מעט להורדת המורל והלחץ הנפשי על העולים.
עם עלייתה של הג'פו על שרטון הועברו כל 720 הנוסעים לאוניה קטינה אשר הפליגה לכיוון הארץ.
לאחר ניסיונות מספר לחדור בעד המצור הבריטי הצליחה הואניה להוריד מספר סיארות עם מעפילים בחוף נתניה ולמרבה הצער סירה אחת או יותר נשארו על החוף עם השם המזהה של האוניה מה שעזר לבריטים להבין כי הקטינה נמצאת באישור ומנסה להמשיך להוריד עולים בחופי הארץ.
ניסיונות אחרים בהמשך לא צלחו ובשלב מסויים נשלחה ספינה קטנה אשר אמורה היתה להעלות קבוצת מהמעפילים מסויימת מה"קטינה" עליה ולהנחיתם בארץ. אבי, אשר ישן על סיפון האניה שמע על כך באקראי והחליט לקפוץ לספינת המעבר מאחר והבין שכך יגדלו סיכויו לעלות לארץ. למחרת הוא נמצא על ידי המלחים אשר לא שמחו לקבל תא האורח הבלתי קרוי אולם נותרה בידהם הברירה. לאחר ניסיונות עלייה על החוף שנכשלו בגלל מזג האויר ונוכחות בריטית החליט אבי ביוזמתו במהלך אחד הניסיונות לקפוץ לים ולשחות לחופי הארץ. מאחר והיה שחיין טוב הצליח להגיע עד לאיזור כפר ויתקין ושם כנראה סחפו אותו הגלים לכיוון הסלעים והוא איבד הכרתו.
למחרת בבוקר הוא נמצא שרוע על חוף הים על יד עוברי אורח- כנראה דייגים מכפר ויתקין ועל גופו שקית התפילין אשר קיבל במתנה מסבו לרגל החלטתו לעלות לארץ. אבי היה הניצול היחידי למשפחתו אשר הוכחדה על ידי הנאצים בעיר רישא (ז'שוב) בפולין.
.jpg?BannerID=31 "צרכנות")
הוספת תגובה
