העתקתי מהאינטרנט
גם אימי הגיעה באוניה זו לישראל
ב- 2 לדצמבר 1948 בנמל "ריקה" השוכן לחוף הים האדריאטי שביוגוסלביה דאז, עגנה אנייה בשם "רדניק" [לימים נודעה כ"רדניק 1"]שחכתה לנוסעיה שיפליגו עמה לארץ חדשה.
אנשים צעירים ויפים הצטופפו אל האנייה נושאים את ילדיהם הקטנים בידיהם, שכן אנייה זו הייתה מיועדת למשפחות צעירות עם ילדים (עד גיל שנתיים) ונשים בהריון.
החורף בעיצומו וכמו בהזמנה הים היה שקט. ימיי ההפלגה היו נפלאים, הייתה שמחה אמיתית וציפייה גדולה. חשנו שאנו בספינת תענוגות, שכן האוכל היה משובח (לחם לבן) ואווירת החג והשמחה הוסיפו למצב הרוח.
האנייה התקדמה אט אט אל חופי הארץ המובטחת. חמישה ימי הפלגה ולפתע חופי הארץ התגלו...השמש הייתה באמצע השמיים, דגל ישראל הונף אל ראש התורן ושירת "התקווה" התנגנה ואנו זמזמנו וניגבנו דמעה.
"הנה ארץ חדשה-הארץ שלנו", וכאן התחיל המסע עם הנחת כף רגלינו ברציף נמל חיפה בתאריך 7/12/48.