למעשה יצאו לדרך שתי ספינות יחד, אחת קטנה שנקראה "אנסטסיה" ועליה 500 בני נוער שנאספו ע"י שליחים של תנועות נוער מארץ ישראל, זו הייתה ספינה קטנה שהשיט אותה צוות מלחים רומנים שנהגו להשתכר במשך הנסיעה, על כנסת ישראל היו כ-4000 ניצולי שואה ששוכנו בתאים כמו בכוורת דבורים, זו הייתה ספינה שעסקה בהובלת פחם ועשתה הסבה לאוניית עולים. אנסטסיה יצאה לדרך בערך יום לפני כנסת ישראל, מספר אחד מעולי אנססיה: הייתי נער כבן שש עשרה והוטל עלי תפקיד של האחראי על מילוי נפט לפרימוסים שעליהם בישלו את האוכל לעולים, בלילה השני או השלישי פסק המנוע של אנסטסיה לפעול והספינה הפסיקה לשוט והחלה להיסחף לכיוון סלעי החוף. ניסיתי להעיר את המלחים השיכורים כדי שיפעילו את המנוע אולם לא הצלחתי להעירם ואנסטסיה נסחפה ועלתה על שרטון.
הפעלנו אותו מצוקה ואכן לאחר זמן היגיעו שתי ספינות דייג שהעבירו אותנו אל החוף הסמוך, למחרת ראינו שאנסטסיה לא שקעה, היא נחה על הסלעים וחזרנו אליה כדי להציל את מעט המטלטלים שהיו לנו בספינה.
בינתיים הגיעה אלינו הספינה כנסת ישראל ועלינו על סיפונה מה שגרם ליתר צפיפות, כנסת ישראל תוכננה ל4000 איש ויחד היינו 4500 .
כשיצאו מהים השחור לים התיכון חל איסור לעלות על הסיפון במשך היום כדי שהבריטיםלא יגלו שזאת ספינת מעפילים, כשירדה החשיכה הורשיינו לעלות על הסיפון לחלץ עצמותינו ולשאוף אוויר צח. בלילה השלישי הואר לפתע הסיפור ע"י פרוז'קטורים ענקיים וראינו שאנו מוקםים ע"י אניות מלחמה בריטיות שאילצו את כנסת ישראל להפליג לחיפה , שהיגיען לנמל חיפה הובאה אניית נוסעים בריטית ענקית ונאמר לעולים לעבור אליה, העולים התנגדו והנגלים החלו להשתמש בכח ובגז מדמיע. העולים לא נשברו להתנגדו הכח להעברתם לאניה הבריטית שתעהיר אותם לקפריסין.
ה"קרב " נמשך עד שקצין בריטי שלף אקדח וירה והרג את אחד הבחורים,
ואזהסתיים ה"קרב" והעולים עלו בלי ברירה לאוניה שלקחה אותםפ ללרנקה שבקפריסין,