1. קצובת הבראה לעובדי המגזר הפרטי :
בהתאם להסכם קיבוצי, שנחתםבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, נקבע מחיר יום הבראה במגזר הפרטי, לפי 318 ש"ח ליום (בשנתיים הקודמות היה הסך -307 ו- 306 ש"ח). בתוקף מיום 1.7.2006 וכל עובד זכאי לקבל סכום זה ברוטו, כפול מספר ימי ההבראה המגיעים לו לפי הטבלה שלהלן.
טבלה לחישוב דמי הבראה לעובדים במשרה מלאה ולעובדים במשרה חלקית
ותק בעבודה |
ימי הבראה |
בשנים |
המגיעים לעובד לשנה |
1 |
5 |
3-2 |
6 |
10-4 |
7 |
15-11 |
8 |
19-16 |
9 |
20 ואילך |
10 |
למען הסר ספק, מובהר כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. עובד כאמור, יהיה זכאי בעתיד גם לחלק היחסי עבור חלק השנה הראשונה שטרם קיבל בגינה את דמי ההבראה. לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.
דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר) , אלא אם כן הוסכם או נהוג אחרת במקום העבודה.
2. ימי חופשה שנתית:
לפי חוק חופשה שנתית התשי"א –1951 מגיעים לכל עובדימי חופשה בתשלום כדלקמן:
בעד כל אחת מארבע שנים הראשונות לעבודה 14 יום מתוכם - 12 ימי חופשה
בעד השנה החמישית 16 יום מתוכם - 14 חופשה
בעד השנה השישית 18 יום מתוכם - 16 חופשה
בעד השנה השביעית 21 יום מתוכם - 18 חופשה
בעד השנה השמינית ואילך –יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום .
מסה"כ ימים מגיעים –יש להפחית יום שבתון (שבת) לכל שבעת ימי חופשה.
ימי החופשה השנתית יחושבו יחסית להיקף המשרה של העובד.
לדוגמא:
עובד המועסק 5 שנים,4 ימים בשבוע,יש לחשב את ימי החופשה המגיעים לו עפ"י הנוסחה הבאה:
33 .9= (2 ימי מנוחה –16 ימי חופש) X4 ימי עבודה
="== 6ימי חול
העובד זכאי ל–9 ימי חופשה מעבודה בשנה. חלקו של יום חופשה כלומר - 0.33 יום –לא יחשב.
דמי חופשה:
עובד במשכורת חודשית היוצא לחופשה שנתית ימשיך לקבל את משכורתו הרגילה כאילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד.
פדיון חופשה:
פדיון חופשה ניתן רק לעובד שחדל לעבוד ולזכותו יתרת חופשה. לא ניתן לפדות ימי חופשה לעובד הממשיך בעבודתו.
3. נסיעות לחו"ל:
הוצאות לחו"ל יוכרו כאשר ההוצאה נעשתה במסגרת העסק ובתנאי שהנסיעה והשהייה הינן הכרחיות לייצור ההכנסה. כדי להוכיח שהנסיעה לחו"ל הינה הכרחית, יש לצרף כל מסמך המעיד על הכרחיות הנסיעה לצורכי העסק, כגון, כרטיסי ביקור ופרוספקטים מתערוכות, רשימת פגישות בחו"ל וכד'.
הוצאות מותרות:
הוצאות טיסה –מחלקת תיירים ומחלקת עסקים 100% ממחיר הכרטיס.
הוצאה לרכישת כרטיס מחלקה ראשונה, תוכר עד גובה מחיר כרטיס טיסה במחלקת עסקים.
הוצאות לינה עם קבלות:
בשל 7 לילות ראשונים בכל נסיעה - מוכר עד 222$ ללילה.
הוצאות לינה מהלילה שמיני עד 90 לילות –יוכרו רק 75% מההוצאה בפועל, אך לא פחות מ –98$ ללילה , ולא יותר מ –166$ ללילה.
בנסיעה שכללה יותר מ – 90 לילות - מוכרות מלוא ההוצאות , אך לא יותר מ – 98$ ללילה.
שכירות רכב -תוכר הוצאה עד 49$ ליום.
הוצאות אשל ללא קבלות:
באם נדרשו הוצאות לינה כאמור לעיל - יוכר אשל עד 62$ ליום.
לא נדרשו הוצאות לינה כאמור לעיל –יוכר אשל עד 104$ ליום.
הוצאות לחינוך ילדים (בשהייה מעל 10חודשים בחו"ל) - יוכרו הוצאות עד סך של 557$ לחודש,
לכל ילד שטרם מלאו לו 18 בשנת המס ולמעלה מכך - באישור מנהל רשות המיסים.
הוצאות נסיעה למדינות הבאות מזכות בתעריף הוצאה מוגדל ב- 25% לעומת הרשום מעלה , ואלו הן:
אוסטרליה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אנגולה, בלגיה, גרמניה, דובאי, דנמרק, הולנד, הונג קונג, הממלכה המאוחדת (בריטניה), טייוואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורווגיה, ספרד, עומאן, פינלנד, צרפת, קאטר, קוריאה, קמרון, קנדה, שבדיה, שוויץ.