האניה קאטינה

יצאה  מקונסטנצה (רומניה)  ב – 18 בינואר 1939 כשעל סיפונה 738 מעפילים. בוורנה הצטרפו 40 מעפילים נוספים. תנאי ההפלגה היו קשים ביותר : צפיפות, תנאים סניטרים ירודים, מחסור במזון, תחלואה רבה בקרב המעפילים.

הספינה "ארטמיסייה" אמורה הייתה לפגוש אותה בגבול המים הטריטוריאליים של א"י ולהביא את המעפילים לקרבת החוף ולהנחיתם באמצעות סירות חתירה.

ב – 6 בפברואר התקיים המפגש, 244 מהמעפילים הועברו ל"ארטמיסייה" מהם 227 הונחתו בהצלחה בחוף הרצליה.

17 מעפילי סירת החתירה האחרונה נתפסו ע"י הבריטים. הקאטינה עם יתרת המעפילים נמלטה ללב ים. היא שהתה באזור קפריסין אולם הקשר עמה נותק. בינתיים, פרצה בה מגיפת דלקת קרום המוח.

האוניה "ג'יפו ב", יצאה לעברה עם תרופות ומזון ב – 28 בפברואר אך  עלתה על שרטון דרומית לכרתים וטבעה. 710  המעפילים שהיו על "ג'יפו" ניצלו ועלו אף הם על "קאטינה". סה"כ שהו בעת ההיא על "קאטינה" 1,241 איש. האוניה התקרבה לחוף נתניה והצליחה להנחית 700 מעפילים. זרקורי ספינות המשמר הניסו אותה שוב ללב ים. "קאטינה" חזרה לפיראוס, הפליגה שוב וב – 14 באפריל הגיעה לחוף כפר ויתקין. שם נעזרה בספינה בשם "פאנגיאה" והמעפילים החלו לרדת בסיוע אנשי ההגנה. אלא שהתברר כי נפלה טעות! אנשי ההגנה ציפו לאוניה אחרת, ל"אסימי"...

רק  365 מעפילים הספיקו לרדת,  השאר נתפסו ע"י הבריטים ונעצרו.

 האירוע הוסיף למתיחות בין אנשי ההגנה לרביזיוניסטים.