יצאה מהולנד ביוני 1939 ועל סיפונה 300 מעפילים, הפליגה לבלגיה ושם עלו 120 נוספים.
עברה את מיצרי גילברלטר, עצרה בטורקיה להצטייד במים ובמזון.
הגיעה, מבלי שנתגלתה, לחוף שפיים וכל המעפילים הורדו בשלום ופוזרו ברחבי הארץ.
הייתה זו סירת מנוע גדולה שנגררה אחרי האניה "אסימי". ב- יוני 1939 הפליגה ה"אסימי" מיוון לכיוון ארץ ישראל. מול חופי נהריה הורדו המעפילים לדימטריוס. היא הגיעה לחוף עם אור הבוקר. שם נתגלתה ע"י חיילים בריטיים ששחו להנאתם בים. המעפילים נעצרו ומספרם נוכה מהמכסה הרשמית.
יצאה מנמל סושק בסוף ספטמבר 1938 כשעל סיפונה 180 מעפילים.
במפרץ איסקנדרון שליד טורקיה חברה עם האנייה "ארטימיזיה" והעבירה אליה את המעפילים.
ה"ארטימיזיה" הפליגה דרומה והורידה את המעפילים, ללא הפרעה, בחוף נתניה.
יצאה מרומניה ב – 6 בנובמבר 1938, כשעל סיפונה 550 מעפילים.
בדרך נפגשה עם האנייה "ארטימיזיה" והמעפילים הועברו אליה.
ה"ארטימיזיה" הפליגה דרומה והורידה את המעפילים, ללא הפרעה, בחוף נתניה.
הייתה זו האוניה הראשונה שהפליגה מאירופה במסגרת "ההעפלה" המאורגנת.
האנייה הפליגה פעמיים, בהפלגה הראשונה מיולי 1934 העפילו 350 איש. ההפלגה נמשכה ארבעה ימים, ההורדה נעשתה בשני סבבים חלק ירדו בכפר ויתקין וחלק בת"א.
ההפלגה השנייה נערכה בספטמבר 1934 מבולגריה והיא כללה 350 מעפילים. ב – 13 בספטמבר הצליחה "ולוס" להוריד כ – 50 מעפילים בחופי הארץ, אולם הבריטים האירוה בזרקורים והיא חזרה ליוון. ב – 28 בספטמבר הפליגה שוב ארצה אך אנשי ההגנה הודיעו שאין אפשרות להורדה. האוניה חזרה ליוון . בסופו של דבר נאותה הסוכנות היהודית להעניק למעפילים סרטיפיקטים.
