
|
 |

יצאה מוורנה (בולגריה) בתחילת יוני 1940, כשעל סיפונה 390 מעפילים. כבר בתחילת הדרך התקלקל המנוע והיא נגררה לנמל בורגס. לאחר מספר שעות נדרשה לעזוב ונגררה אל מחוץ לנמל. רב החובל של הגוררת הסכים לגרור אותה עד לפתח נמל איסטנבול אך השלטונות הטורקיים לא הרשו להם לשהות בנמל ולבסוף מצאו מקום עגינה בצ'אנקאלה שבדרום מיצר הדרדנלים. שם דאגו להם אנשי הקהילה היהודית למזון ומים. המנוע לא תוקן והספינה המשיכה בעזרת מפרשים דרומה לים האגאי. לאחר מספר ימים הגיעה לעיירה סיגרי בחופו של האי היווני לסבוס. כאן זכתה האנייה ליחס טוב יותר, מכונאי מקומי עזר בתיקון המנוע וניתנו להם מזון ומים. לאחר כשבועיים המשיכה הספינה בדרכה כשבלב ים פרצה בה מגיפת טיפוס. | |
ב – 18 ביולי הגיעה לחוף מול זיכרון יעקב ונתפסה ע"י הבריטים.
האנייה נגררה לחיפה והמעפילים נאסרו לשנה במחנה המעצר בעתלית.

לפרטים נוספים פתח הקישורים המופיעים מטה
בבנייה