האנייה 'ווינגייט'

נקראה ע"ש הקצין בריטי אורד וויגייט אשר שירת בארץ ישראל וכונה "הידיד" בשל עזרתו הצבאית לישוב בארץ (שלא על דעת ממשלתו)

יצאה ב14- במרס 1946 מהאי פלסטרינה (אי קטן במפרץ ונציה), כשעל סיפונה 238 מעפילים. תוכננה להיפגש עם ה - "תל חי" ולהעביר אליה את המעפילים אך המפגש לא יצא אל הפועל והספינה המשיכה בדרכה תוך התמודדות בים סוער. לקראת הגעתה הוכן מבצע הורדה בחוף ת"א בפיקודם של בכירי הפלמ"ח. בשלב הכנת החוף הגיע לקרבת מקום סיור בריטי, ההתנגשות הגיעה לקרב בו נהרגה ברכה פולד,

ה-"ווינגייט" לא הגיעה לתל אביב, היא נעצרה בלב ים, ולמרות גילויי ההתנגדות הובלה לחיפה. המעפילים הועברו למחנה המעצר בעתלית.