יצאה ב – באוגוסט 1946 מאיטליה כשעל סיפונה 790 מעפילים. התוכנית הייתה להעביר אליה בקרבת הארץ מעפילים נוספים מהאוניה ”כתריאל יפה". התוכנית נכשלה בשל תקלות טכניות. הספינה נתפסה באיזור קפריסין, הובלה לחיפה והמעפילים גורשו לקפריסין לאחר מאבק אלים.
יצאה מאלג'יר בנובמבר 1947 ועל סיפונה 44 בני נוער, משם תוכננה להפליג לצרפת ולאסוף מעפילים נוספים. בדרך לצרפת חלה תקלה, למקום הגיעה ה"פורצים" וחילצה את הילדים. בלב ים נפגשה הספינה על פי תכנית עם "קוממיות" וקלטה את 680 מעפיליה, ב – 23 בדצמבר נתגלתה ע"י הבריטים ו נגררה לחיפה. המעפילים גורשו לקפריסין.
יצאה מיוגוסלוויה בנובמבר 1946 כשעל סיפונה 3,400 מעפילים. בדרך, אספה עוד 400 מעפילים מהאנייה "הקדושה". בקרבת חופי הארץ נעצרה והובלה לחיפה . התפתח מאבק אלים, שני מעפילים נהרגו. לבסוף נכנעה והמעפילים גורשו לקפריסין.
יצאה מאיטליה כשעל סיפונה 604 מעפילים. נתפסה ונגררה למפרץ חיפה ב – 13 באוגוסט. שם הושמה במעצר.מפקד הספינה, אליעזר קליין, השתלט בלילה על השומרים הבריטיים וניתק את שרשרת העוגן. אך האנייה נתפסה מחדש. מעפיליה היו בין הראשונים שגורשו לקפריסין. ההתנגדות לוותה במאבק אלים.
יצאה ב בינואר 1948 מאיטליה כשעל סיפונה 273 מעפילים. ב – 1 בפברואר נצמדו שתי משחתות לצידי האונייה ו – 45 חיילים בריטים עלו עליה. הספינה נגררה, ללא התנגדות, לחיפה. המעפילים הועברו למחנה המעצר בקפריסין.
