בחורף 1946 יצאה מיוגוסלביה אניית המעפילים רפיח ועל סיפונה 785 מעפילים.

כשעברה האונייה בין איי יוון נכנסה למפרץ קטן באי סירינה, רב החובל טעה בתמרון והאונייה פגעה בסלע, ניזוקה וטבעה תוך זמן קצר.  רוב המעפילים ניצלו ועלו על החוף השומם.

ה'גדעוני' (האלחוטן)   הצליח לחלץ את מכשיר הקשר מהאונייה הטובעת וקרא לעזרה.

ההנהגה הציונית פנתה לעזרת הבריטים ואלה שלחו למקום הטביעה אוניות ומטוסים. טייסים וימאים מילאו   את תפקידם במסירות והיו אף שחירפו את נפשם במשימת החילוץ.

עם זאת הבריטים, כפרה חולבת הבועטת בדלי, הצליחו להעלות את חמתם של הניצולים, האירוע יצא מכלל שליטה והסתיים באלות, בגז מדמיע ובוונדליזם מצידם של המעפילים.

המבצע יכול היה להניב שיפור רב בתדמיתם של הבריטים אך אלה לא השכילו למצותו.

בצד פרשת ההצלה התחוללה על האי דראמה נוספת שמקורה במחשבה קונספירטיבית, היו שחשבו שהעלאת האונייה על השרטון נעשתה בכוונה ונועדה לאפשר למוסד להקים תחנת תקשורת על האי השומם...