יצאה מאיטליה בספטמבר 1945 כשעל סיפונה כ – 170 מעפילים.
באי קוס תפסה האונייה מחסה בשל מזג האוויר הסוער. ב – 19 בספטמבר הגיעה מבלי להתגלות לשפיים, המעפילים ירדו לחוף ונטמעו ביישובי הסביבה.
יצאה מאיטליה בספטמבר 1946 , כשעל סיפונה 414 מעפילים. עוד 200 מעפילים התווספו מהאנייה אלברטינה בקרבת חופי הארץ. ב –22 בספטמבר נעצרה ע"י משחתת בריטית. האנייה נגררה לחיפה, המעפילים גורשו לקפריסין.
יצאה יחד עם אחותה 'עצמאות' בדצמבר 1947 מבולגריה. מיד ביציאה מהדרדנלים ארבו להן ספינות בריטיות. הוסכם עם הבריטים שהם יעלו לספינות לא חמושים ויקבלו את הפיקוד. ב – 31 בדצמבר עלו הבריטים לספינות, ב - 1 בינואר 48 הגיעו הספינות ישירות לקפריסין.
נחשבת לאוניית המעפילים האחרונה, זאת בשל העובדה שבעת הפלגתה המדיניות הבריטית לא הייתה ברורה והתנהלותה הייתה כאוניית מעפילים. יצאה מצרפת במאי 1948 כשעל סיפונה כ – 700 מעפילים שירדו בחוף קיסריה , לאחר הפלגה ללא אירועים מיוחדים.
יצאה מיגוסלביה בנובמבר 1946, כשעל סיפונה 785 מעפילים. באיזור האיים היווניים הייתה אמורה להוריד את הצוות הזר לסירה. סערה עזה היקשתה על המפגש ובאחד מנסיונות העגינה השתתק המנוע והאנייה התנפצה על סלע. האנייה טבעה, שמונה מעפילים ניספו, היתר שחו אל החוף. משחתות בריטיות הגיעו ב – 12 בדצמבר והעבירו את המעפילים לקפריסין.
יצאה מאיטליה באפריל 1947 כשעל סיפונה 620 מעפילים.
באזור הפלופונז פגשה את האנייה 'אלברטינה' והועברו אליה עוד 151 מעפילים.
ב – 21 לחודש נתגלתה הספינה ע"י הבריטים. לאחר קרב השתלטו הבריטים על הספינה.
המעפילים הועברו לקפריסין.
