החבלה באניית הגירוש 'אמפייר הייווד'

אניית תובלה מסדרת Emire

בבנייה

באוגוסט 1946 החלו הבריטים לגרש מעפילים שנתפסו, למחנות מעצר שהוקמו במיוחד לצורך זה, ב'אוניות גירוש' - לקפריסין. פעולה זו עשתה את אוניות הגירוש ליעד המרכזי של המאבק. עם היוודע דבר ההחלטה על הגירוש הצפוי לקפריסין החל המטה הפלמ"ח להיערך. מאז הטבעת סירות המשמר בנובמבר 1945 לא הוכנסו לשימוש נשק חם וחומרי נפץ נגד כלי שייט בריטיים ועתה הוחלט לשנות זאת. אוניות המעפילים יגור והנרייטה סאלד היו הראשונות שמעפיליהן נדונו לגירוש. כשהיו עצורות בנמל חיפה, לקראת העלאת מעפיליהן אל אוניות הגירוש, הוברחו אליהן חומרי נפץ. המלווים מטעם הפלי"ם, שהסתתרו בין המעפילים העצורים, קיבלו הנחיות לחבל באוניות. חבלה זו לא יצאה אל הפועל וכך קרה שסבב הגירוש הראשון עבר מבחינת הבריטים ללא תקלות. יומיים לאחר מכן כשנערכו הבריטים לגרש את מעפילי שתי האוניות הבאות בתור, כתריאל יפה וכ"ג יורדי הסירה, נערך הפלמ"ח כראוי. למשימה נשלח איש הפלי"ם זלמן פרח. שתי אוניות המעפילים עגנו אותה עת במפרץ חיפה, בהמתנה לאוניות הגירוש אמפייר רייול ואמפייר הייווד שתחזורנה מסבב הגירוש הראשון. פרח, מלווה אוניות מנוסה שהיה בחופשה בין הפלגות, נשלח למשימה. הוא תודרך אישית על ידי נחום שריג, מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, אשר תחת פיקודו היו גם היחידות המיוחדות ובהן הפלי"ם. משימתו של פרח הייתה לעלות על האונייה כתריאל יפה, לעבור עם המעפילים לאוניית הגירוש ולחבל בה. פרח התגנב לאוניית המעפילים בסירת השירות שהובילה מזון אל האונייה. הוא התייצב בפני מפקדה של כתריאל יפה, אליעזר טל, ועדכן אותו, אחר כך גייס את ה'גדעונית', איה מאיר, ומספר מעפילות לעזרתו. הוא פיזר ביניהן אמצעי חבלה והמתין לשעת כושר. הסתרת חומרי הנפץ והחבלה על גופן של נשים לא הייתה מקרית, שיטה זו נחשבה כמועדפת, שכן שוטרים וחיילים בריטיים נהגו בנשים בדרך כלל בנימוס ג'נטלמני ולא חיפשו על גופן. ב-17 באוגוסט, לאחר שלושה ימי המתנה, נגררה כתריאל יפה לרציף בו עגנה האמפייר הייווד ושוטרים החלו להעביר את המעפילים אל אוניית הגירוש. המעפילים נאבקו, חלקם קפצו למים, חלקם התבצרו במחסנים, אך לבסוף גברו הבריטים. פרח ניצל את המהומה, עבר בין המעפילות שותפות הסוד, אסף מהן את החומרים והרכיב את הפצצה. כמות חומר הנפץ הייתה קטנה, כ-200 גרם ג'לניט בלבד (אסון הפאטרייה היה טבוע היטב בזיכרונם של המפקדים). את הפצצה התכוון פרח להטמין בשיפולי האונייה אך הגישה לשיפוליים הייתה חסומה ופרח נאלץ לשבור מחיצות ולפרוץ לעצמו דרך. משנפרצה הדרך, הניח את המטען במקומו המיועד והפעיל את עיפרון ההשהיה. שיירת אוניות הגירוש שכללה את אמפייר רייול ואמפייר הייווד יצאה לדרכה ביום ראשון, 18 באוגוסט בשעה 05:30. השיירה לוותה על ידי הסיירת הקלה אייג'קס (HMS Ajax) והמשחתת בריסנדן Brissenden) (HMS. זמן קצר אחר כך אירע הפיצוץ. רב החובל של אמפייר הייווד החליט שלא לקחת סיכונים ולחזור לנמל. הפיצוץ לא היה גדול אך אירוע מסוג זה מחייב בדיקה יסודית שמא גרם הפיצוץ להיפרדות צלעות התמיכה או להתרופפות המסמרות המחברות בין לוחות האונייה. בדיקה זו ארכה מספר ימים, וביום חמישי 22 באוגוסט יצאה האונייה שוב לכיוון קפריסין. טרם יציאתה התקבלה במנהלת הנמל הודעה טלפונית כי באונייה הוטמנה פצצה נוספת, אך האונייה יצאה לדרכה בכל זאת. הורדת המעפילים בקפריסין התעכבה מספר ימים שכן במחנה המעצר לא הספיקו להיערך כראוי, אך לבסוף, ב- 27 בחודש, ירדו המעפילים והאונייה חזרה לנמל חיפה. תהליך הגירוש לקפריסין החל להתמסד וכך גם חששם של הבריטים ממעשי חבלה באוניות.