רשת נגד צוללים
בבנייה
במהלך פברואר לא הגיעו אוניות מעפילים אך המתח בין הישוב ובין הממשלה הבריטית המשיך לעלות וכאן אנחנו מבחינים בגל של תקיפות. הפלמ"ח תקף שוב את הרדאר שעל הכרמל ושוב את תחנת אולגה, וגם החולייה הופעלה כשהיעד הוא שוב אותן ספינות משמר. אמנם היו גם משחתות בנמל אבל בן גוריון לא אישר את תקיפתן. לפעולה יצאו אנשי הפלי"ם יוחאי בן נון, אוסי רביד ושאול אהרונוב. הכוח נכנס לנמל חיפה בספינת הדיג "עליזה", ועגן במרחק כ- 800 מטר מספינות המשמר. עפרונות השהייה הוכנסו לתוך אבובי הגומי הממולאים בחומר-נפץ. בן-נון מרח את השחיינים בגריז, שנחשב כסגולה נגד הקור העז של המים בחודש פברואר ועוד לפני הירידה למים הפעיל את עפרונות ההשהיה במטענים שנשאו שני השחיינים, כדי שלא יצטרכו לעשות זאת בתוך המים. מטעני חומר הנפץ שנקשרו למותניהם הכבידו מאד על השחייה. השניים קיבלו הנחייה - להימנע מלהכניס את ראשם למים תוך כדי שחייתם, מתוך מחשבה שכך יהיה הראש חשוף פחות לגלי ההלם של פצצות העומק שנהגו הבריטים להטיל באופן אקראי הנמל. רביד ואהרונוב שחו במרחק ארבעה-חמישה מטרים זה מזה. הם היו מצויידים בקאטר (חותך כבלים) גדול, שבעזרתו התכוונו לחתוך את רשת ההגנה, אחרי שאנשי 'סולל בונה' (החברה שבנתה את הרשת עבור הבריטים), מסרו ללוחמים את המיפרט הטכני שלה. בהגיעם לשורת המצופים המחוברת לגדר, צללו אהרונוב ורביד, בכוונה לחתוך את הגדר, אך ללא הצלחה. בינתיים נראתה תכונה על רציפי הנמל. השחיינים הבינו כי הבריטים הבחינו בתנועות חשודות והחליטו להסתלק מהשטח. אהרונוב חזר ראשון לספינת הדיג "עליזה", ובדרכו השתחרר מחומר הנפץ. בחלוף דקות אחדות הגיע גם רביד. בן-נון ראה שהמוקש עדיין קשור למותניו כשמנגנון ההשהיה מופעל. הוא חתך את הרתמה אליה היה מוצמד המטען, וזרק אותו למים. כעבור זמן-מה התפוצץ המטען ללא נזק מתחת לספינת הדיג. בבוקר יצאו שלושת הלוחמים דרך שער הנמל, כשהם מחופשים לפועלים. הפעולה נכשלה.
.jpg?BannerID=31 "צרכנות")
