פרשת אלטלנה

"אלטלנה" הייתה במקורה נחתת טנקים בצי ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה.

היא נבנתה במספנות Bridge  (אמבריג' פנסילבניה)  בשנת 1943 , הושקה בינואר 1944 ונקראה בצי בשם  TLC 138. אורכה היה 110 מטר, רוחבה 17 מטר ודחייה 1,820 טון.

חימושה כלל  תותחי נ.מ , מהירותה המקסימאלית 21 קשר. ביוני 1944 הנחיתה כוחות בחוף יוטה, נורמנדי.

אחרי המלחמה הושבתה והוצעה למכירה.

הרכש

האנייה נרכשה בארצות הברית בקיץ 1947 על ידי "הועד העברי לשחרור האומה", אשר היה גוף פוליטי של האצ"ל בארצות הברית. היא נקראה על שמו של הספרותי של זאב ז'בוטינסקי ("אלטלנה" = נדנדה)

לאחר רכישתה הועברה לשיפוץ בברוקלין, לאחר מכן הפליגה לאירופה, למרסיי שבדרום צרפת וב 24 למאי הפליגה ממרסיי לפורט דה בוק לצורך העלאת המעפילים. ב 26 למאי הועלו על סיפונה 862 מעפילים, רובם ניצולי שואה שהיו מזוהים עם הזרם הרביזיוניסטי.

בתחילה נועדה האנייה להבאת מעפילים בלבד, אולם בהמשך הוחלט להביא על סיפונה גם נשק ואמצעי לחימה עבור האצ"ל.

נשק זה נרכש במחירי מציאה בעיקר מידי ארגוני ספרדים אנטי פשיסטיים בצרפת, קומוניסטים צרפתיים, לוחמי מחתרות אנטי נאציות, ומאוחר יותר גם מצבא צרפת. לפי עדות מפקד האוניה היו ארוזים בבטנה 5,000 רובים, 450 מקלעים, 5 זחל"מים משוריינים, כמה פצצות של מטוסים וכארבעה מיליון כדורים.