דלג על חיפוש 1
חיפוש 1
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners
עמותה cinema
יוטיוב
אינסטגרם
צרכנות
פייסבוק
חנות וירטואלית

טביעת המשחתת 'אילת'

ב 20 לאוקטובר 1967 יצאה המשחתת אילת לסיור מול חופי צפון סיני.

חצי האי סיני נכבש חודשים ספורים קודם לכן מידי המצרים ('מלחמת ששת הימים') וחיל הים נדרש להפגין ריבונות ונוכחות בטריטוריות החדשות.

המצרים היו בהלם אחרי הניצחון המוחץ.  הם הניחו שלא יוכלו לכבוש מחדש את השטחים שנכבשו ולכן החליטו לפתוח במלחמת התשה.

החיכוכים היו בעיקר לאורך תעלת סואץ, קו הגבול החדש עם מצריים.

ב 11 ליולי חדרו שני סט"רים מצריים והתקרבו לחוף 'רומני' שהיה בשליטה ישראלית, התפתח קרב "קרב הרומני" והסט"רים הוטבעו. אח"י אילת לקחה חלק מרכזי בקרב זה.

ספינות חיל הים המשיכו לסייר באזור במשך כל הקיץ.

קו הסיור היה לאורך חופי צפון סיני כשהנקודה המערבית ביותר נמצאת מחוץ למיים הריבוניים  של מצריים ( 12 מייל) אך בקירבתם.

באותה תקופה כבר היו למצרים סטי"לים מדגמי קומר ואוסא המצוידים בטילי סטיקס.

חלק מהסטי"לים היו ערוכים דרך קבע בנמל פורט סעיד.

טווח הטילים הגיע באותם ימים ל 25 מייל כך שקו הסיור של המשחתת אילת היה עמוק בתוך האמ"ט (איזור מוכה טילים) המצרי.

נתון זה היה ברור וידוע אך לא הופנם ע"י מפקדת חיל הים וגם לא במשחתת 'אילת'.

המשחתת (שיצאה כאמור ב 20 לאוקטובר)  הפליגה במשך יומיים הלוך וחזור בקו המקביל לחוף ובכל פעם שהתקרבה לפינה המערבית של הסיור התגלתה ודווחה ע"י המצרים. הטווח היה מספיק קרוב כדי שיוכלו גם לזהותה זיהוי עין  כמשחתת מדגם Z.

המצרים החליט לתקוף. קשה לומר היום אם החלטה זו נבעה מהכעס והתסכול על 'קרב הרומני' או פשוט מעצם המצב הכללי שכן החיכוכים בגבול המצרי היו עניין יום-יומי.

 

 

בשעה 17:05, משהתקרבה אח"י אילת לנקודה המערבית של קו הסיור  קיבלו מפקדי שני  סטי"לים שהיו מוצבים בבסיס פקודה לתקוף

 

בשעה 17:25, כאשר המשחתת הייתה במרחק של 13.5 מייל מפורט סעיד  ירה לעברה סטי"ל  שנערך בפתח נמל פורט סעיד, טיל סטיקס. שפגע בחדר המכונות שבמרכז המשחתת. כעבור כשתיים עד ארבע דקות ירתה אותה ספינה טיל שני שפגע בדופן השמאלי של האונייה. שני הטילים שיתקו לחלוטין את מערכות ההנעה והקשר. בבסיס התורן פרצה שריפה והאונייה החלה נוטה על צדה.

 

בחלוף מספר דקות הצליחה המשחתת הישראלית ליצור קשר בעזרת מכשיר קשר נייד עם יחידת צה"ל המוצבת בסיני וביקשה עזרה.

בשעה 1940  יצא סטי"ל קומאר נוסף מפתח הנמל וירה שני טילים נוספים. טיל אחד פגע בירכתי האונייה באזור תותח מס' 3 וגרם להתלקחות שריפה מעל מחסני התחמושת. ארגזי תחמושת שהיו על הסיפון החלו מתפוצצים וסיכנו את חייהם של 36 הניצולים שנלכדו בירכתיים. בשלב זה מפקד האונייה הודיע על נטישת המשחתת. צוות האונייה קפץ למים. לאחר הנטישה שוגר טיל נוסף (רביעי)* שפגע במים בסמוך לאונייה השוקעת. התפוצצות הטיל גרמה לנפגעים רבים מבין הניצולים ששחו במים.  

 

הודעתו של קצין הגנ"ק, במכשיר הקשר הנייד, נקלטה ע"י אחד מכוחות היבשה וכך התחיל מבצע החילוץ,

מסוקי חיל האוויר החלו בחיפוש ניצולים ובחילוצם מהמים.

מטוסים נוספים הנירו את האזור והצניחו רפסודות הצלה.  בשעה 23:00 לערך הגיעו ספינות חיל הים שאספו גם הן ניצולים וגופות. הניצולים וההרוגים רוכזו בחוף רומני. בשעה 03:00 לפנות בוקר לערך הסתיים הפינוי. בתום האירוע נספרו 47 הרוגים ו-91 פצועים.

 

 

בתגובה לטיבועה של המשחתת "אילת" יצא צה"ל למבצע אבוקה ב-25 באוקטובר, ובו הוחרבו באמצעות הפגזה ארטילרית, בתי הזיקוק בעיר סואץ.

 

 

על נסיבות טיבועה של "אילת" אמר אברהם בוצר, שהייה סגן מפקד חיל הים בעת טיבוע הספינה, ולימים מפקד חיל הים:

 "הייתה סדרת תקלות, כולל כשל מודיעיני. אבל בראש וראשונה, האונייה לא הייתה צריכה להימצא שם.

כולם - המטכ"ל שהורה לה לצאת לסיור, וכל הפיקוד הבכיר של חיל הים, כולל אני - יכולים היו להתנגד ולסכל את הפקודה.

 

    *  לדעתו של סגן משנה (דאז) אריה מרמרי, לא נורה טיל רביעי והפיצוץ שהיה נגרם מפצצות העומק של הספינה עצמה, דעה זו מקבלת תימוכין ממידע שהגיע מקצינים מצריים לפיהם אחד מתןך ארבעת הטילים ששוגרו היה נפל.

    

 

 

   קישורים

 

 

 

 

  בבנייה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אח"י אילת

 

נתיב הסיור

 

ירי הטילים

 

 

סטי"ל קומאר

 

 

 

 

 

 

הדפס
עבור לתוכן העמוד