מלחמת יום הכיפורים מוצאת את חיל הים מוכן למלחמה. לקחי טביעת אח''י אילת והסד''ג 'אורית' ביחד עם התסכול שהצטבר עם כישלונות מלחמת ששת הימים התמזגו למתכון של הצלחה. מודיעין מעולה (אסטרטגי, טקטי ואמל''חי) יחד עם אמל''ח מתאים ותו''ל עדכני ומעל לכל רוח לחימה איתנה של לוחמים ומפקדים היו לסוד הצלחתו המדהימה של חיל הים בקרב לטקיה ובמלחמת יום הכיפורים כולה.
שלב ההיערכות
בבוקר שבת ה- 6 לאוקטובר, עוד לפני פרוץ פעולות האיבה נשלחו כוחות של סטי''לים לקדם את פני האויב. תקיפת האויב בחזית המצרית ובחזית הסורית החלה בשעה 14:00, ומייד הופנה הכוח הישראלי שהיה מוכן בנקודת ההיערכות לנוע לכיוון החוף הסורי ולטבע כלי שייט של האויב. הכוח הראשוני שמנה שני סטי''לים ('רשף' ו'מבטח') בפיקודו של מפקד פלגה, סא''ל מיכה לצרוס, תוגבר בשלושה סטי''לים נוספים געש, חנית ואח''י מזנק שעל סיפונה מפקד השייטת אל''מ ברקאי (יומי) שהצטרף וקיבל את הפיקוד. המש''ט התעכב בחוף לקבלת תדריך אחרון ואחר כך עלה על סיפונה של אח"י מזנק אשר יצאה צפונה במהירות מרבית כדי לחבור אל אחיותיה. יומי תידרך את המפקדים בקשר, הכוונה הייתה ברורה וכך גם התרגולת אך יומי חזר והדגיש כי בכוונתו לפגוש, להילחם ולהטביע את הצי הסורי גם אם יצטרך לרודפו אל תוך נמלי הבית...
תחילת ההסתערות
בשעה 22:00 נתגלתה מטרה ראשונה הייתה זו ספינת טורפדו מדגם כ-123 שהוצבה מערבית ללטקיה כ- 35 מייל ע''מ להוות 'תשמוע' המטרה נחותה בנשקה אך זריזה וקטנת ממדים החלה להפליג במהירות מזרחה .
הכוח הסתער ופגע עד מהרה במטרה.
עוד הם עסוקים בסט''ר התגלתה מזרחית לכוח מטרה נוספת, מקשת ת-43.
יומי משאיר את אח''י 'חנית' לטפל בהטבעתו הסופית של הסט''ר ומכריז על הסתערות לכיוון המקשת.
קרב הסטי''לים הראשון
אח''י חנית מתקרבת לסט''ר במטרה להשמידו. יתר הכוח ממשיך בהסתערות לעבר המקשת, תוך כדי התקרבות נורו לעברו כ- 5 טילי 'סטיקס' מכיוון דרום מזרח. כל טילי האויב החטיאו .
שתי מטרות התגלו בכיוון דרום-מזרח. כעבור זמן מה מתגלה מטרה שלישית. המטרות זוהו כספינות טילים סוריות, האויב ירה 4 טילי 'סטיקס' נוספים שהחטיאו גם הם.
הכוח התחיל להעסיק את הסטי''לים בטילי 'גבריאל' וספינות האויב נפגעו. שתיים טבעו מיד בהתפוצצות אדירה. ספינת אויב שלישית שלא הושמדה נעה לכיוון החוף, היא הועסקה בתותחים על ידי אח''י 'מזנק' והועלתה באש .
אח''י 'חנית' לאחר שהטביעה את סט''ר האויב, מצטרפת לכוח, יורה טיל על המקשת שטרם טבעה וממשיכה להעסיק אותה בתותחים .
יצוין כי תוך כדי הקרב, בהתקרב הכוח לחוף הסורי, נפתחה לעברו אש מהחוף הסורי על ידי תותחי 130 מ''מ מבוקרי מכ''ם. הפגזים נפלו סמוך לכוח, אך ללא פגיעות.
חזרה לבסיס חיפה
בשעה 0040 - הסתיים הקרב , הכוח קיבל הוראה ממפקדת חיל הים לחזור לבסיסו.
תוצאות הקרב
כל כלי השייט של האויב ששהו בים הושמדו.
טובעו שני סטי'לים מדגם 'אוסא', סטי'ל אחד מדגם 'קומאר', סט'ר ומקשת.
כוחות חיל הים הישראלי לא נפגעו כלל.
המשמעויות המערכתיות והטקטיות של קרב לטקיה:
בקרב הראשון של המלחמה הושמד כוח האויב שהיה בים, במבואותיו של בסיסו העיקרי, והצי הסורי הכיר בעליונות הכוח הימי הישראלי.
ממועד זה ואילך, במשך כל המלחמה שלט חיל הים הישראלי במימי סוריה ופעל מהים לחוף להשגת מטרות החייל כפי שהוגדרו ביעדיו לפני המלחמה.
הטמעת עליונות חיל הים על הצי המצרי הושגה שני לילות מאוחר יותר בקרב שהתקיים בחוף מצריים צפונית לדלתא של הנילוס. קרב זה מכונה 'קרב דמייט-בלטים'.
מבחינה טקטית הוכח בקרב לטקיה כי תורת הלחימה של חיל הים הישראלי ואמצעי הנט"ל שפיתח החייל, עמדו בדרישות ותאמו את תפיסת הלוחמה הימית שעיצב חיל הים בשנים שקדמו לעימות.
לימים תיאר את האירוע מפקד חיל הים דאז, האלוף בנימין (ביני) תלם:
"כשהחל קרב הסטי"לים ונורו מטחי טילי 'הסטיקס' לעבר ספינות חיל הים , המתנתי , קשוב בדממה לקשר, לדיווח ממפקד שייטת 3. , חלפו בערך 2 דקות, מן הסתם הארוכות ביותר שחוויתי אי פעם, עד לדיווחו של יומי שהטילים (הסוריים) החטיאו כולם. היה זה הרגע הגדול בחיי. נסגר מעגל. עברנו את טבילת האש הראשונה שלנו בהצלחה מלאה. הנשק ומערכות הל'א (לוחמה אלקטרונית) פעלו כפי שציפינו. ומעבר לכל אלה - פעלו האנשים, החל מהפיקוד הבכיר, הקצינים ועד אחרוני אנשי הצוות, כולם בקור רוח, במקצוענות ובאומץ לב והטיבו לבצע את משימתם מעל ומעבר למצופה".
|