מלחמת יום הכיפורים תופסת את צה"ל בהפתעה. בזירה הדרומית מצליחים המצרים לייצב קו במערב סיני. צה"ל מתאמץ לשבור את הקו המצרי או לאגפו ולהנחית כוחות בשטח מצריים. שבעת הנט"קים הערוכים בזי''ס יכולים לסייע באיגוף ימי כפי שכבר הוכח במבצע 'רביב', אלא שבע'רדקה ערוכים שני סטי"לי קומאר העלולים ללא קושי לטבע את הנט"קים עם ירידתם דרומה מראס מוחמד. באין סטי"לים בזירה מוטלת המשימה על שייטת 13 - להטביע את הקומארים המאיימים על מבצע הנחיתה.
4 פעמים יוצאת שייטת 13 לדרך וחוצה עצמאית טווח של כ50 מייל בים סוער המאפיין את דרום מפרץ סואץ, לבסוף, לקראת סוף המלחמה, מושלמת המשימה. ארבעת הפעולות, המכונות גם מבצעי 'מגבית' , מתוארות להלן.
תקיפה ראשונה - 'מגבית' 10
ב 9 באוקטובר, שלושה ימים אחרי פרוץ המלחמה, מנה סד"כ ש-13 בזי"ס סירות גומי בלבד. ובכל זאת, בשל דחיפות האיום הוחלט שלא לחכות להגעת אמל"ח מתקדם יותר אלא לצאת ולבצע. שלוש סירות גומי מדגם מרק 5 יצאו לדרך ארוכה בים סוער וחצו את שורש מפרץ סואץ. דבור הליווי הושאר מאחור כדי לא להסגיר את הכוח בהתגלותו.
משהגיע הכוח לנקודת טבילת הצוללים התברר כי בנקודה זו – מסייר סמ''ר אויב , הזמן נקף ולבסוף הוחלט לנסות ולמצוא נקודת טבילה אחרת . נקודה ראויה לא נמצאה ובינתיים אזל הדלק בסגי''ם ושעות החושך שנותרו הלכו והתמעטו. לבסוף החליט מפקד הכוח לבקש לחזור ללא ביצוע . האישור ניתן. למרות האכזבה והתסכול הוכח כי גם כוח ס"גים יכול להגיע ליעד ומייד החל התכנון לביצוע הבא.
תקיפה שנייה – 'מגבית' 11 - הצלחה ראשונה
יומיים לאחר מכן ב 11 לאוקטובר יצא הכוח בשנית ושוב בסירות גומי (הסנוניות עשו דרכן על מובילים יבשתיים והגיעו לשארם רק בלילה). הכוח הגיע לנקודת הטבילה . השחיינים ירדו למים והס''גים נצמדו ל'ריף' בקרבת החוף , להמתנה .
נאבקים בזרמים החזקים הגיעו הצוללים ליעד, זוג אחד הגיע אל מתחת לסטי''ל , שהיה קשור לרציף , והדביק אליו מוקשים .
הזוג השני המשיך בשחייה ובצלילה באזור המעגן . לאחר שלא מצא מטרה לחבלה , חזר לנקודת האיסוף .
בשלב האיסוף נתגלו הס''גים ע''י האויב ונפתחה עליהם אש. באחת הסירות התקלקל מנוע והוחלט להשאירה . הלוחמים עברו לשני הס"גים האחרים והפליגו לשארם .
תוצאות: סטי''ל אחד נפגע.
על פעולה זו זכה רס''ן גדי קרול בעיטור העוז.
תקיפה שלישית – 'מגבית' 15 הסטי''ל שנותר לא נפגע
בפעם השלישית הוחלט לנסות לבצע בסנוניות נפיצות (פצחנים). הכוח הגיע לאזור היעד ב 19 לאוקטובר ונכנס לתוך המעגן . הלוחמים זיהו את הסטי"ל (וגם את הסטי"ל שנפגע בפעולה הקודמת) ונערכו לתקיפה. הפצחן הראשון נכנס לתקיפה , הראות הייתה גרועה , והמטרה לא נראתה בברור . עקב כך התקרב הפצחן למרחק קטן מדי למטרה . הוא פנה ונכנס לתקיפה פעם שנייה . סירת הפיקוד שטה אחריו כדי לאסוף את המפעיל .המפעיל כיוון את הכלי וקפץ למים אך הפצחן לא הגיע למטרה , במקום זאת החל להשתולל , עבר בקרבת הלוחמים, ולבסוף והתפוצץ בהשמדה עצמית. בשלב זה התגלה הכוח ונפתחה עליו אש .
הפצחן השני נכנס לתקיפה אך גם הוא לא פגע אלא במזח . הלוחמים נאספו על ידי הסנוניות וחזרו לבמ"ש .
תקיפה רביעית – 'מגבית' 16 - המשימה הושלמה
ב21 לאוקטובר יצאו כוחות בפעם הרביעית והפעם לירי טילי 'לאו' . תנועת הסנוניות הייתה בים נוח. במרחק 15 מייל מהיעד מבחין רס"ן גדי שפי באור זרקור ומחליט על נתיב התגנבות צפוני המוכר ללוחמים מהחדירות הקודמות.
בהגעה לנקודת ההערכות באזור הפתח הצפוני. מבחין הכוח בכלי שייט העוגן בחסות השוניות. שפי מחליט להתקרב לכלי זה בכל מקרה. הכוח מתקרב למרחק 500 מ' מהכלי ואז הוא מזוהה כקומאר המבוקש. הכוח ממשיך להתקדם עד למרחק של 70 מ' מהקומאר ונערך לירי.
כל אחד ממפעילי טילי הנ"ט יורה חמישה טילים. הירי אינו קל, אך אחד הטילים פוגע בדיוק מתחת לגשר הקומאר ומשיג פגיעה מדויקת. הקומאר מתחיל לבעור. זמן קצר לאחר מכן, לאו נוסף נורה בדייקנות ופוגע בירכתיים. הקומאר בוער כולו וימאים מצריים מתחילים לקפוץ למים.
סנונית אחת נתקעת על ריף ויש צורך לחלצה. מספר לוחמים יורדים למים ותחת אש הם מחלצים אותה ומשיבים אש למקורות הירי.
הסנוניות חוברות זו לזו ומתחילות בנסיגה מהירה עד ליציאה מטווח אש האויב. במקביל מתחילה סנונית הסיוע להתקדם לעבר הכוח הנסוג.
ב 22 לאוקטובר, בשעות הבוקר חוזר הכוח לבסיס חיל הים בשארם.
תוצאות:
הסטי"ל האחרון בבסיס ע'רדקה הושמד .
מעגן ע'רדקה נתפס כמאוים על ידי כוחות חיל הים , והופסק השימוש בו כבסיס קדמי .
האיום על תנועת נט"קים להנחתת כוחות יבשה בחוף המערבי של מפרץ סואץ – הוסר .
.jpg?BannerID=31 "צרכנות")
.jpg)
מפות שלבי התקיפה
