נולד בבוקרשט בשנת 1935. העפיל ארצה בשנת 1947 . האונייה עמה עלה נלכדה ע''י משחתות בריטיות והוא הוגלה עם שאר המעפילים למחנה המעצר בקפריסין. ב-1948 עם קום המדינה, הגיעה המשפחה ארצה ומיכאל הצטרף לפלוגה הימית של 'הפועל'.
ב-1955 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין הנח"ל הימי 'נחשולים'. משם יצא לקורס חובלים אותו סיים בהצטיינות.
שנתיים לאחר מכן מונה כסגן מפקד סט''ר, ולאחר מכן כקצין מחלקה באח''י 'אילת'.
ב – 1960 התנדב ברקאי לשירות בצוללות, ושנתיים מאוחר יותר היה לסגן מפקד הצוללת 'רהב'.
בשנת 1967 נשלח לסקוטלנד, כדי לעבור קורס מפקדי צוללות, (יחד איתו השתתף בקורס גם אחיו אברהם ('בומי'), אשר נספה מאוחר יותר בצוללת 'דקר').
אחרי תקופת פיקוד על צוללת הוצב בזירת ים סוף ואחר כך התמנה מפקד בסיס אשדוד.
ב – 1971 היה למפקד פלגת סטי''לים ובשנת 1973 התמנה לפקד על שייטת הסטי''לים.
יומי היה מפקד שייטת הסטי''לים במלחמת יום הכיפורים, שזקפה לזכותה את ההכרעה הימית במלחמה. עשר ספינות טילים מצריות וסוריות טובעו ע''י הסטי''לים הישראלים. תחת פיקודו ניהלו הסטי''לים של חיל-הים את הקרבות הימיים המוצלחים ביותר שידע החיל מעודו. לאחר המלחמה הוענק לו עיטור המופת על תיפקודו.
ב – 1974 מונה ברקאי לתפקיד סגן מפקד חיל-הים, ובשנת 1976 קיבל את הפיקוד על החיל מידיו של האלוף בנימין תלם. בשנת 1979 פרש מצה''ל.
בשנת 1999, יום לאחר מציאת הצוללת 'דקר' הלך לעולמו, והוא בן 64.
.jpg?BannerID=31 "צרכנות")
