הספינות האנגליות התיישנו במהירות והחלו לצאת משירות.
כדי להשלים את הסד"כ הוחלט לפנות שוב למספנת מולן ולהזמין מספר כלי שייט חדשים. נרכשו שתי ספינות דיזל חדשות ושודרגה ספינת בנזין (ט 206 הישנה) שנשלחה מהארץ.
בספינות אלה הוכנסו מנועי דיזל מדגם Napier Deltic שהיו יעילים יותר ובטיחותיים יותר.
אחד ההבדלים החיצוניים המבדילים בין הסט"רים הצרפתיות מהסדרה הראשונה לשתיים החדשות הוא השוני במבנה הגשר.
ט- 203 – אח''י איה - ירשה את השם ומספר הדופן מקודמתה .
ט- 204 – אח''י דיה – [ כנ''ל ]
ט- 206 – אח''י תחמס - עברה הסבה אחר תאונה ונבנתה במספנה מחדש.
בטרפדות הצרפתיות הנותרות מהסדרה הראשונה, הוחלפו מנועי היומו הגרמניים במנועי בנזין מתוצרת פאקרד האמריקאית.
חימוש:
שני צינורות מטילי טורפדו.
תותח 40 מ"מ
תותחי 20 מ"מ,
מקלעים בצידי הגשר
מיקום החימוש השתנה מזמן לזמן ע"פ תורות לחימה שעודכנו מפעם לפעם.
בשנים הראשונות תותח 40 מ"מ הותקן בחרטום,
וצינורות הטורפדו – בירכתיים.
מאוחר יותר (כפי שהיה בקרב הרומני)
התותח הכבד הועבר את מאחורי הגשר, ומטילי צד
לטורפדו, במקום צינורות שיגור- הותקנו מאחורי הגשר.