כאשר הוחלט להוציא את הספינה מהשירות בחיל הים חיפשנו בשייטת 13 כלי שייט שישמש מטרה נעה בים לאימון מפעילי סירות המחץ.
שיטת האימון שהייתה נהוגה עד אז, להשיט שתי סירות אחת מאחורי השנייה במרחק קרוב לייצג מטרה גדולה יותר לא הייתה יעילה.
אני הייתי אז סגן מפקד שייטת 13 וככזה נשלחתי אל מפקד חיל הים האלוף שמואל טנקוס.
הסיכום היה שהשייטת תקבל את הנחתת עם צוות מצומצם של משמרת אחת + אחד או שניים ואני אישית אהיה המפקד היחיד עליה (דרישה של טנקוס).
הספינה תופעל כל עוד לא תזדקק לטיפולי מספנה.
למחרת היום הצבנו לנחתת צוות של 6 מהם 3 מכונאים חשמלאי אחד 2 סיפונאים
(אחד מהם שלמה רויטר מש-13 כסגן) ואני הייתי מגיע לנמל חיפה לקראת כל הפלגה
וחוזר לשייטת 13 לאחר קשירת הנחתת בנמל.
3 עד 4 יציאות כאלה לחצי יום כל אחת ביצענו מדי שבוע, בנוסף יצאנו לחפש
ומצאנו עם משקולת נגררת את אניית הדגל המצרית (האמיר פארוק) שטובעה מול חופי עזה.
לאחת מהיציאות לים הראשונות הצטרף האלוף טנקוס שהיה סקרן ומודאג מהסידור
הורדתי אותו בנחיתה במפרץ הבסיס בעתלית כשהוא רגוע ומרוצה.
ההסדר הזה נמשך כמעט 6 חודשים בהם התדרדר מצבה הטכני של הנחתת
(שבהסכם מראש נמנע ממנה כל טיפול של מספנה) עד נקודה שחייבה אותנו
להוציא אותה סופית מהשירות.
בברכה
הדר קמחי
.jpg?BannerID=31 "צרכנות")
