דבורים, תחילת הדרך

בעקבות מלחמת ששת הימים, התארך גבולה הימי של מדינת ישראל פי חמישה, מ-100 מייל ל-500 מייל. בשלהי עידן הטרפדות, כבר נלכדו סירות שניסו להעביר אמל"ח למחבלים. החדירות העוינות דרך הים גברו והתעורר צורך דחוף בתגבור הסיירת הימית למטרת חסימת החופים. סירות משמר מסוג "ברטראם", שכונו "צרעות", שולבו בסיורי בט"ש ואולם כלי זה לא ענה על הצרכים. עיקר העומס בים התיכון הוטל על הסטי"לים, אך אלה לא יכלו להתקרב לחוף. בסיורים שולבו גם כלי שיט שלא נועדו לכך, כמו נחתות. הדבר גרם לעומס יתר על הכלים הקיימים ולשחיקה מואצת.

 חיל הים חיפש ספינת משמר, שניתן להעבירה ביבשה לזירת ים סוף, בעלת יכולת להתמודד עם תנאי הים בזירות ים תיכון וים סוף, פשוטה ונוחה לתפעול, ועם מספר קטן של אנשי צוות.

 בפברואר 1970, יצאו לארה"ב אל"מ צבי תירוש וסא"ל אמנון סלעי לבחון ספינת משמר מדגם
” SWIFT ” של הצי האמריקני באורך 15.25 מ'. הספינה נמצאה לא מתאימה. נבדקה גם ספינה אזרחית להעברת נוסעים ואספקה לאסדות קידוח במפרץ מכסיקו באורך 19.80 מ'. סא"ל סלעי - ראש ענף כלי שיט ואדריכלות ימית במחלקת ציוד - מצא שגוף הספינה עונה לדרישות. לספינה היה חרטום V עמוק מעוגל שהיקנה אפשרות הפלגה ללא מכות גלים וירידה מהם בצורה רכה. הוא בחר את הגוף וביצע תיכון עקרוני של הסידור הכללי שיתאים לספינת משמר: מיקום הגשר הוסט למרכז הספינה על מנת להותיר שטח לתותח חרטום, מבלי לגרוע באפשרות לתותח ירכתיים ושטח להובלת לוחמים וסירת גומי. התצורה של גשר סגור וגשר פתוח עם מעבר נוח ועמדות מקלעים בצדדים עם רדיוס פעולה גדול, התבססה על הסמ"רים הבריטיים ששרתו בחיל הים בראשיתו. כך נולד הדבור והפך לאב טיפוס לספינות סיור בגודל זה.

 הספינות הראשונות נבנו ע"י מספנת " SWIIFTSHIPS " בארה"ב. בספטמבר 1970, הגיעו ארצה ספינות "דבור" ראשונות מתוצרת ארה"ב והוצבו בים התיכון ובים סוף. לדבור היו 2 מנועי דיזל V 12 G.M. בהספק כללי של 1,100 כוח סוס. מהירותו הגיעה ל-21 קשר. הצוות מנה 6-8 אנשים.

 הדבורים פתרו את בעיית העדר כלי למשימות בטחון שוטף בצורה טובה ואיפשרו ביצוע סיורים ע"י ספינות חמושות שנועדו מלכתחילה לכך. באותה תקופה החלו לעסוק בפיתוח תורות ההפעלה של הדבור ושיתוף הפעולה עם סטי"לים.

 הדבורים הראשונים מדגם חומשו ב-2 מקלעי 0.5 אינץ' דו קניים בצריחים מעוגלים - שניים בצדי הגשר מופעלים חשמלית מהגשר הפנימי הסגור בצידוד קבוע ואחד בירכתיים. כמו כן צוידו הדבורים בפצצות עומק.

 בדבורים מדגם הותקן גשר עם מרפסות רחבות למפעילי המקלעים. הם חומשו בתותח 20 מ"מ בירכתיים, ב-2 מקלעי 0.5 אינץ' בצדי הגשר ובפצצות עומק. בדבורים מדגם 1 הוגדלו המרפסות בצדי הגשר להפעלה נוחה יותר של המקלעים והותקנו בהם 2 מקלעי 0.5 אינץ' חד קני.

 כל הדבורים היו מצויידים בזרקור רגיל. ב-1972, הוצב זרקור קסנון בחרטום על גבי חצובה. בהמשך, הועבר הקסנון ליד אחד המקלעים בגשר בצרוף מערכת לראיית לילה. בשלהי שנות ה-70 הועבר הקסנון לתורן

 ב-1973, היו הדבורים חמושים ב-2 תותחי 20 מ"מ, 2 מקלעי 0.5 אינץ' ובפצצות עומק.