פלגה 916 - בראשית

ראשיתן של פלגות הדבורים בים התיכון, ב שייטת ספינות המשמר, שהוקמה באוקטובר 1948, במהלך מלחמת העצמאות. השייטת מנתה 5 ספינות משמר, רובן נרכשו מהבריטים עם סיום שלטונם בארץ ישראל.

 כבר במלחמת העצמאות, שימשו סמ"רים להובלת לוחמים למבצעי חבלה בחופי האויב, תוך ניצול יתרונם ככלי שיט קטן שקשה לגילוי. במהלך המלחמה, הובילו ספינות המשמר לוחמי קומנדו ימי לטיבוע האניה "איגריס" בנמל ביירות (שנרכשה עבור הצי המצרי), ולניתוק מסילת הברזל בין רפיח לאל-עריש. המבצעים בוצעו באבטחת קורבטות של חיל הים.

 ב-1951, הגיעו לחיל הים 12 טרפדות בריטיות וצרפתיות. הטרפדות הצרפתיות מדגם   MEULAN היו הזמנה ראשונה של חיל הים של כלים חדשים. בכך הקדים חיל הים את כלל צה"ל שהסתפק באותה עת בהצטיידות מעודפי מלחמת העולם השניה. הטרפדות החליפו בהדרגה את ספינות המשמר והוסיפו לחיל הים מהירות ועוצמת אש. מהירותן הגיעה ל-42 קשר. לכל אחת מהן היו 2 מטולי טורפדו. לטרפדות ניתנו שמות של עופות דורסים. מספר אנשי הצוות בטרפדות היה 15.

 הטרפדות סיירו לאורך חופי הארץ להגנת גבולה הימי של המדינה. יתרונן ככלי שיט קטן ומהיר בא לידי ביטוי בסיורים לאיסוף מידע בקירבת חופי האויב.

 מ-1957 מנה סד"כ הסט"רים של חיל הים בים התיכון 6 טרפדות צרפתיות. 3 היו מצויידות במנועי בנזין ו-3 במנועי דיזל. פלגה 914 היתה פלגת הטרפדות בים התיכון ובסיסה היה בנמל חיפה.

לטרפדות היה מגוון אפשרויות חימוש בהתאם לסוג המשימה: כסט"רים עם 2 טורפדו, או כסת"חים עם תותחים בלבד. התותחים מוקמו במספר תצורות חימוש. מנסיון שנצבר במהלך השנים נקבעה תצורה של תותח 20 מ"מ בחרטום ותותח 40 מ"מ בירכתיים בצרוף 2 מקלעי 0.5 אינץ' על הסיפון בצידי הגשר.

 הטרפדות תירגלו לחימה, הן במסגרת עצמאית, תוך ניצול יתרונן ככלי קטן ומהיר, והן במסגרת כוח משימה משולב עם משחתות. כמו כן עסקו באימוני נחיתה של צנחנים ויחידות מיוחדות באמצעות סירות גומי. בתכונותיהן הייחודיות, השלימו הטרפדות את יכולת המשחתות.

 סט"ר מול סטי"ל

קליטת סטי"לים בצי המצרי בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים, הפכה את המשחתות לכלים מסורבלים ופגיעים. בהתאם לתורת לחימה שפותחה בחיל הים, בעת היתקלות בסטי"לים, שטילי ה"סטיקס" שלהם היו מיועדים לפגיעה בכלי שיט גדולים, היה על הטרפדות להסתער לעבר הסטי"לים ולכפות עליהם קרב תותחים מטווח קצר, והמשחתות היו צריכות להתרחק מטווח הטילים. טקטיקת קרב זו יושמה בפעולת פורט סעיד, בליל 5/6 ביוני 1967 במלחמת ששת הימים, במהלכה תקפו 2 טרפדות 2 סטי"לים מצריים בקירבת הנמל. סטי"ל מצרי נפגע.

 קרב רומני

חודש לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1 ביולי 1967, חדרו 2 סט"רים מצריים מדגם למימי צפון מערב סיני שהיו בשליטתנו. בקרב ימי שהתפתח טובעו הסט"רים המצריים ע"י המשחתת אילת בפיקודו של סא"ל יצחק שושן וע"י   2 טרפדות בפיקודו של סרן אלי רהב. לצוות המשחתת   8 פצועים קל מפגיעת רסיסים.

 טרפדות בנמל אשדוד

הטרפדות היו מוגבלות בטווח. כתוצאה מכך הן היו מוגבלות בשהיה בים. הצורך במעגן דרומי בים התיכון לתידלוק לצורך פעילות בזירה המצרית הועלה כבר במערכת סיני, ב-1956, אולם הגיע למימוש רק ב-1967.

ב-1965 נחנך נמל אשדוד. במלחמת ששת הימים, ביוני 1967, פקדו טרפדות את נמל אשדוד לתידלוק. הצורך בסיורים קבועים במימי רצועת עזה וצפון סיני לאחר מלחמת ששת הימים האיץ הקמת בסיס ימי באשדוד. באוגוסט 1968, נחנך בסיס חיל הים באשדוד עם פלגה טכנית ובית מלאכה לתחזוקת טרפדות. בסיס אשדוד שימש נמל יציאה לסיורי טרפדות בצפון סיני.

 סוף עידן הטרפדות

פלגת הטרפדות 914 נסגרה במאי 1969. תרומתן של הטרפדות למילוי משימות החיל היתה רבה. הן נטלו חלק חשוב בעיצוב חיל הים לאורך הדורות ותרמו רבות לפיתוח תורת ההפעלה והלחימה, הן של הסטי"לים והן של הדבורים.