דלג על חיפוש 1
חיפוש 1
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners
פייסבוק
עמותה cinema
אינסטגרם
צרכנות
חנות וירטואלית
יוטיוב

מכס זילברג על מעפילים במסגרת ההעפלה לפורט סעיד (1935)

קטע מדבריו 

... כאשר התאכסנו במלון בקהיר שם היה גיס של בעל המלון, עולה שבא מפולניה, בלום עצמו גם כן היה מפולניה מלובלין. הוא נתקע בקהיר במלחמת העולם הראשונה ונשאר שם ופתח

לעצמו מלון וכל הישראלים שבאו לקהיר התאכסנו במלון זה. הגיס הזה לקח אותי הצידה ואמר לי שיש שם הרבה בחורים שרוצים לנסוע לישראל ואין להם אפשרות. אני רואה שאתם בחורים אולי תסדרו איזו הפלגה כזאת ותקחו קצת בחורים. אמרתי לו שאני חוזר לחיפה ואני אחזור לחיפה ואתקשר עם מישהו. אני לא אעזוב אותכם. בחיפה עמדו אז הרבה ספינות סוריות ולבנוניות שלא היתה להם עבודה. הם עבדו אצלנו בחברה בתור אנשי דוברות. אחד המנהלים שהיו אצלנו בדוברות היה סורי והוא היה מקבל את כל אנשי הספינות לעבודה. אצלנו לא עבדו פלסטינים, כולם היו סורים או לבנונים. אני אמרתי לאותו סורי, בוטרוס, אתה לפעמים נוסע להביא בצל או אבטיחים. אתה תסע לפורט סעיד, תעגון את הספינה. נתתי לו את הכתובת של מלון בלום בקהיר עם פתקא. אמרתי לו שימסור את הפתקא רק לבעל המלון. כפי שהוא סיפר לי אח"כ, הוא בא לשמה ומסר את הפתק והוא קיבל 45 בחורים בפורט פואד והוא הביא אותם. שאלתי אותו היכן הוריד אותם. כפי שהוא הסביר לי הוא הוריד אותם בבת-ים. זה היה כבר ב- 1936. אנחנו חזרנו בסוף יוני 1935 ותיכף התקשרתי אתו. אולי זה היה ב- 1935. הוא חזר והביא עוד נגלה אחת. כפי שהוא סיפר לי שהפעם הוריד אותם בנבי רובין. מענין שאחרי מלחמת העצמאות היו תופשים ספינות בים שהיו מהלכות בין פורט-סעיד ובירות ולטקיה. פעם הביאו ספינה אני רואה, את בוטרוס שתפשו בים. אני החלטתי שאת הגוי הזה אני צריך לשחרר.
אני הייתי קשור עם סופרת דבר אראלה ראובני. טלפנתי לה שתכף תרד לנמל. אמרתי לה שהגוי הזה בוטרוס עשה הרבה. הוא הפליג וחיל הים תפש אותו בים. אחרי טפול נוסף שחררו אותו.

הדפס
עבור לתוכן העמוד