דלג על חיפוש 1
חיפוש 1
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners
פייסבוק
יוטיוב
עמותה cinema
צרכנות
אינסטגרם
חנות וירטואלית

חיים וייס

חיים וייס

חיים וייס
 
 
חיים ויס    
שם פרטי שם משפחה שם משפחה קודם: כינוי בימי הפעילות בפלוגה
19 באפריל 1920 1938 1942       עם הגיוס ל- Royal Navy
תאריך לידה שנות פעילות בפלוגה מ: עד:  
פעילות נוספת: מ- 1946 ועד 1948       עם גיוס לח"י כסג"מ
שם הקבוצה ב"הפועל" שם השכבה בהפועל בתנועת נוער  
שמות המדריכים קפטן חודורוב
כתובת נוכחית: רמת- ים 83 הרצליה 46851
רחוב ומס' עיר מיקוד
טלפונים (כולל קידומת) 09-9553881    
בבית בעבודה נייד
כתובת דואר אלקטרוני chaimw@netvision.net.il
בכתיב ברור ללא חיבור אותיות
קורסים      
    1938-39 תל- אביב
דרגה ג' – שנה: מקום: דרגה ב' – שנה: מקום:
    1939 תל- אביב
דרגה א' – שנה: מקום: קורס מדריכים, שנה: מקום:
השתתפות בשיוטי ערים (שנים, סירות, מפקדי סירות, תוצאות, חברי צוות)
1. 1939, סוכות, שיוט ערים ראשון בסירה "ברגר", מפקד שמואל טנקוס, הגיעה שניה, אתי
    בצוות מוקה לימון
2. 1944, שיוט ערים שני, המפקד ברוך מנשה (נאש), היתה סערה צפונית שמנעה את קיום
   השיוט עד סופו.
3.
הפלגות מיוחדות/אירועים מעניינים ויוצאי דופן:
 
 
 
 
ראה בנפרד תצלום תעודת הגמר של קורס מדריכים בהדרכת חודורוב, 1939
 
 

מאת: חיים וייס

מהפלוגה הימית ועד חיל הים הישראלי

הצטרפתי לפלוגה הימית של "הפועל" תל-אביב בשנת 1938, כארבע שנים אחרי שעליתי ארצה עם הורי ואחי אהרון, שאף הוא הצטרף לפלוגה הימית בשלב מאוחר יותר.
זמן לא רב אחרי הצטרפותי, נשלחתי לקורס מדריכים בהדרכתו של רב חובל חודורוב וסיימתי את הקורס בהצטיינות (120 נקודות).
בסוכות 1939 , התקיים כידוע שיוט הערים הראשון בין תל-אביב לחיפה. שיוט שהפך במשך השנים למסורת.
בשיוט הנ"ל השתתפו 3 סירות: "נחשון", "ברגר" מתל-אביב, ו"וייצמן" מחיפה. הסירות היו מרועפות בעלות שני תרנים ושלושה מפרשים.
מפקד הסירה "ברגר" בה הפלגתי אני, היה שמואל טנקוס, לימים מפקד חיל-הים. אחד מאנשי הצוות היה "מוקה" לימון, אף הוא פיקד על חיל הים אחריו.
מוקה היה גם חניך שלי כאשר קבוצתו מחברי "השומר הצעיר" הצטרפתה לפלוגה הימית.
לרוע מזלינו, היתה לנו רוח צפונית חזקה ביותר, ואין פלא שלקח לנו 27 שעות של "גלסים" אין סופיים עד שנכנסנו לנמל חיפה.  "נחשון" ו"ברגר" הגיעו כמעט ביחד, אך "ויצמן" החיפאית אחרה כ-7 שעות, כי "פיספסו" את הכניסה למפרץ חיפה ונאלצו להפליג שוב לעומק, ולקח להם זמן רב להגיע לנמל.
זמן קצר אחרי השיוט, פרצה כזכור מלחמת העולם השניה. באותה תקופה היו ארצישראלים רבים שהתגייסו לצבא הבריטי; (היינו אז תחת מנדט בריטי), כדי לתרום למאמץ המלחמתי נגד היטלר.
פניתי אז למוסדות בארץ, שיבררו אם יש אפשרות להתגייס לצי המלחמה הבריטי   Royal navy נמסר לי, כי היות והצי היה (גם בהווה) Senior service , הם לא מוכנים לקבל את ה- natives, כפי שקראו לנו, כי לא היינו אפילו מושבה בריטית. רק מנדט.
כעבור זמן התברר לבריטים, שהצוללות הגרמניות הטביעו אניות רבות של הצי והם הרגישו מחסור בבעלי מקצוע מיומנים, כגון מכונאים, מסגרים, חשמלאים וכו'.. כנראה שאז הם נזכרו בהצעה של המוסדות היהודים, לגייס בעלי מקצוע שישמשו באניות ובבסיסים היבשתים של הצי.
יום אחד, קיבלתי הודעה של הסוכנות היהודית, שבמידה ואני עדיין מעוניין, עלע ליסוע לחיפה להבחן. כמובן שהסכמתי, ועברו עלי 3 ימים קשים של בחינות כחשמלאי. כשהגעתי לחיפה הודיעו לי שאין להם יותר צורך בחשמלאים, אך הם מוכנים לבחון אותי כמסגר (fitter) . הצלחתי לעבור גם את הבחינה הזו והתגייסתי בתחילת שנת 1943 (בגיל 23) לצי הבריטי, בדרגת תת קצין (Petty Officer) .
נשארתי בחיפה למשך כשלושה חודשים ועבדתי באניות המלחמה שעגנו בנמל. אז נשלחתי למצרים לבסיס הנחתות (Landing craft) בפורט סעיד.
משך גיוסי היה קרוב ל-4 שנים, שכעבור זמן קצר הועליתי לדרגת  Chief Petty Officer.
השתחררתי בפברואר 1946, כשזמן קצר לאחר מכן החלו לגייס קצינים וסמלים מהצבא הבריטי.
בשנת 1948 גוייסתי לחיל-הים בדרגת סגן משנה. לפני גיוסי ובתקופת החופשות, המשכתי להדריך בפלוגה הימית, כשבין החניכים היתה גם קבוצת בנות.

הדפס
עבור לתוכן העמוד