יאיר שוחט – זכרונות על הקמת נמל תל אביב 1936

פתיחה

בשנת 1936 פרצו מאורעות דמים מצד פורעים ערבים, כלפי היישוב היהודי בארץ אשר גרמו למצור ופגיעות בנפש וברכוש ברחבי הארץ.
ההתקפות הרצחניות על הישובים ועל התחבורה היהודית מנעו הספקת מזון ומצרכים חיוניים אשר הלכו ושיתקו את הפעילות הכלכלית  בעיקר באזורים המרוחקים מאזור החוף הצר המאוכלס בצפיפות.
 
בחודש אפריל 1936 מנעו ספנים ערבים בנמל יפו הערבים את פריקתםוטעינתם של מוצרים בסיסיים המיועדים לישוב היהודי, והחריפו קשות את המצב הכלכלי הקשה, אשר שרר בלאו הכי באותה עת, ואף גרם לתנאי רעב לחלק נכבד של האוכלוסיה הדלה, אשר לא היה ביכולתה לרכוש מוצרי מזון, שהתייקרו בגלל המחסור.
 
 

פניה לשלטונות הבריטים

עם החמרת המצב, פנתה הסוכנות היהודית אל השלטון הבריטי העליון לאשר פריקת מטען מאניות, אשר תעגונה לחוף תל אביב. עבודות הפריקה והטעינה )בעיקר הדרים( תבוצע ע"י פועלים יהודים ועל ידי כך לבטל המצור בהספקת הדרוש להמשך הפעילות.
לאחר דיונים ממושכים ומיגעים, נענה השלטון, ובהודעה טלפונית נמסר לסוכנות היהודית אישור שימוש בחוף שמצפון לתל אביב.
מאחר ולא היתה שהות להרהורים, נקבע חוף יריד המזרח )תערוכה(, אשר חלק מבתניה ישמשו לאיחסון מטענים אשר יפורקו מהאניות.
 

איתור חוף מתאים

עם קבלת האישור, הוטל על מרכז הפועל בתל אביב בראשות מר זאב שרף, להפעיל מיד וללא דיחוי את חברי הפלוגה הימית של הפועל, אשר פעלה בצריפה הממוקם בקרבת שפך הירקון לים, ובהדרכת חברים בענפי ימאות הכוללים חתירה, מפרשנות וכל הקשור להפלגות לארצות שכנות מבלי לאבד כיוון )נביגציה(.
רכז הפלוגה הימית היה החבר יואל ליפשיץ ז"ל.
עם קבלת ההוראה הוטל על שחיינינו הטובים, כתריאל יפה, עמירם שוחט  )נפלו בסירת ה-32 (, ואני החתום מטה, שהכרנו את החוף בתוקף פעילותנו הספורטיבית, לאתר שטח חוף רדוד בין סלעי החוף, אשר יאפשר גישה קרובה ביותר לסירותנו הטעונות, מבלי להפגע מסלעים בלתי נראים, ולאפשר גישת עובדים אל הסירות הטעונות 500 – 1000 ק"ג .
לאחר שחיה וצלילה לעומק אפשרי אותר חוף נקי מסלעים במרחק כמה מאות מטרים דרומית לשפך הירקון,  המאפשר קרבה מקסימלית של הסירות הטעונות, המקום אושר ע"י רב חובל יוסף פודולי ז"ל אשר מונה לאשר את השטח.
 

סירות המשא הראשונות

בנמל יפו המוגן בשובר גלים, עגנו האוניות במרחק ניכר מהנמל ,העברת הנוסעים והמטען בוצעו על ידי פריקה וטעינה לסירות משא כבדות הנושאות 10-15 טון, מופעלות על ידי חותרים במשוטים בידי ספנים ערבים גברתניים.
נמל יפו בן אלפי השנים מוגן בשובר גלים מערבי וסלע "אנדרומדה" מצפון, המאפשר כניסה די בטוחה של כלי שייט לרציפים, בנמל מחסנים לאיחסון סחורות ולהעמסת הדוברות במטעני יצוא שעיקרם פרי הדר מפרדסי ערבים ויהודים בארץ.
מאחר ולא היתה שהות לרכוש סירות מתאימות, גם לא מיד שניה, הוחלט להשתמש בסירות החתירה הכבדות של הפועל עד אשר תרכשנה דוברות במתכונת נמל יפו.
ברשת השלוחה הימית היתה סירת מנוע בשם "טרומפלדור", אשר שימשה להפלגות לארצות הקרובות: מצרים, קפריסין וללימוד המקצועות, מקום עגינתה היה בירקון.

הכנת שטח פריקה ואחסנה

הכנת שטח פריקה ואחסנה

לאחר קריעת החוף ואישורו לצרכים, הוחל מיד בישור וגידור של שטח די רחב לצרכים של אותם ימים ולמשימות הדרושות עד להקמת מעגן מוגן.
הוקמו מספר צריפי עץ  לאיחסון, מנהלה, מכס ומשטרה שתפקידה הוא שמירת הבטחון מחדירת אלמנטים בלתי רצויים לשטח. הוקמו מספר סככות מנוחה והגנה מהשמש לעובדים, )רצוי להעיר שהמזון אשר היו העובדים מביאים איתם היה בעיקרו פרוסות לחם מרוחות בריבת תאנים או ענבים מעשה בית (.
הושאר פתח די רחב ולצידו מעבר להולכי רגל לצורך מעבר משאיות לשטח המגודר. המעברים נשמרו על ידי שוטרים בריטיים וגפירים יהודים )משמר הגבול( למניעת הברחות וכדומה.
 

הכנת סירות החתירה של הפלוגה הימית של הפועל למשימה

כפי שנאמר, היו בהפועל מספר סירות חתירה בודדות ל-6 חותרים, אשר הוקצו לשמש בשלב ראשון את העברת העובדים לאניה והובלת המטען עד רכישת הדוברות. עם קבלת ההוראה שופצו הסירות, צובעו והוכנו כיאות למבצע. גם סירת המנוע טרומפלדור הוכנה למשימה עם כל הדרוש למניעת תקלות בלתי צפויות במנוע. תפקידה היה לגרור את הסירות לאניה וחזרה  במקום חתירה מאומצת.
לאחר העבודה נגררו הסירות לחוף לחניות לילה וסירת המנוע חזרה לירקון לעגינה.
 

פועלי הנמל: סבלים, ספנים, סוחרים

לכיבוש העבודה בנמל חיפה נשלחו בהוראת מר אבא חושי ז"ל, עובדי נמל יהודים מסלוניקי לאחר פניה לקהילת סלוניקי ביוון. רוב העובדים היהודים היו בעיקר במקצועות הסווארות, הדורשים מומחיות מיוחדת, אשר לא הכרנוה.
תפקידם היה הפעלת מנופי האניה, בה התמחו בנמל סלוניקי. אל הסלוניקאים אמורים היו לצרף עובדים מכאן אשר יתודרכו במקצועות סבלות וסווארות.
רצוי להעיר שהסלוניקאים הגברתניים התיחסו אלינו באדיבות על אף מזגם הסוער, והדריכונו בעדינות מבלי לחשוש לתפקידם. עם קבלת האישור והמידע על מועד הגעת האניה, אורגנה קבוצה מעובדי הנמל בחיפה לשם התארגנות בעת הצורך.
כאשר האניה הגיעה והשטח הוכן לקליטת המטענים, צורפו אליהם פועלים מובטלים ומתנדבים מהאזור. בינהם תפשו מקום נכבד חברי הפלוגה הימית של הפועל שראו בעבודה זו כיבוש עבודה עברית. חלקם אף התמידו עד סגירת נמל תל-אביב – יפו, חלקם עברו לנמל אשדוד. כל אחד במקצועו הנמלי.
בגלל חוסר נסיון במקצועות הנמליים (הנכבדות) עבדו הפועלים בעיקר בעבודות סבלות בחוף בסווארות ובספנת האניה. העבודה היתה קשה בעיקר במחסני האניה חסרי האויר.
האבק, המחנק וטלטולי האניה גרמו לתחלופה גבוהה ולנטישת העבודה על אף היחס האבאי מצד הסלוניקאים )כמוזכר(,שהתיחסו בסבלנות מירבית ל"ירוקים" והדריכום במתן עצה בטיפול במיטען בשיטה המקלה על העבודה.
לתפקיד מנהל הנמל הוזעק מר וון פרידלנד מנמל רוטרדם. למנהל תפעול מונה ר"ח זאב פודולי, מנהל המכס מר ג'ייקובס אשר סווג בין הבכירים בנמל יפו.
ב-15 במאי 1936 לאחר המתנה חסרת סבלנות והתארגנות כל הגורמים הגיעה האניה היוגוסלבית
"דטוורטי" אשר הביאה מיטען של שקי מלט שמשקל כל אחד מהם 25 ק"ג.
כלי השייט הוצאו מהירקון לחוף, סירת המנוע עגנה בקרבה, צוותי התפעול הועלו לאניה בסירות החתירה של הפלוגה הימית והעבודה החלה עד גמר הפריקה.
עם התפשטות השמועה על הגעת האניה החלה נהירה של התושבים אל השטח, לראות במו עיניהם את נס הפעלת נמל יהודי ראשון בעולם בתל אביב, אחרי אלפי שנות גלות והתרחקות מעבודות הים.
עיקר הנהירה היתה של מובטלים, שראו במאורע אפשרות להשתלבות בעבודה.
עם הגעת שקי המלט הראשונים לחוף החלה ריצת התלהבות של הנוכחים אל המים בכדי לתפוס את שק המלט הראשון, אשר יגיע לחוף ולהנציחו בתמונה.
באולמי יריד המזרח נערכה ביום זה חזרה אחרונה של קונצרט בניצוחו של המנצח הדגול ארטורו טוסקניני ובכנורו של הכנר המהולל ברוניסלב הוברמן אשר היה מייסד התזמורת.
כמחווה של רצון טוב והערכה קיבלו עובדי הנמל המעוניינים אפשרות כניסה לאולם. ומאז ועד כתיבת פרקי הזכרונות הנני מנוי קבע לקונצרט מינויים.
התזמורת עברה מאולם יריד המזרח לאולם אוהל-שם ומשם להיכל התרבות בתל אביב.
סיום הקמת המזח באותו חוף, חפירת המעגן, הקמת שובר גלים, הרציפים, העגורנים לפריקה וטעינת הדוברות.
כיבוש נמל יפו במלחמת העצמאות וסגירת נמלים אלה בשנת 1965 .
עם הפעלת נמל אשדוד עברו, כאמור, חלק מוותיקי נמל תל אביב יפו.
תם סיפורי על קריעת חוף תל אביב והקמת הנמל-מעגן, אשר סלל את הדרך להקמת נמל אשדוד המודרני המשרת ציי עולם ומצוייד בציוד מהמשוכללים בתקופה זו.
אחטא לאמת ההיסטורית באם אתעלם מתרומת הפלוגה הימית של הפועל וחלקה בהתגשמות תקומת מדינת ישראל .
עלי לציין את מדריכיה וחניכיה, שהיו בין ראשוני מדריכי ה"פלי"ם", וכן מפקדיו הראשונים הבכירים של חיל הים ומראשוני רבי החובלים של הצי הישראלי.
דומני שמיציתי כאן בקצרה את חלקה של הפלוגה הימית בתקופה זו.