פרקי זיכרונות לקביעת חוף בתל-אביב לפריקת מטענים מאניות בימיו הראשונים

של הנמל בשנת 1936

 
 

 

 

בשנת 1936 פרצו מאורעות דמים מצד פורעים ערבים, כלפי היישוב היהודי בארץ אשר גרמו למצור מצדם ופגעו בנפש וברכוש ברחבי הארץ. ההתקפות הרצחניות על הישובים ועל התחבורה היהודית מנעו הספקת מזון ומצרכים חיוניים אשר הלכו ושיתקו את הפעילות הכלכלית בעיקר באזורים המרוחקים ואזור החוף הצר המאוכלס בצפיפות.
בחודש אפריל 1936 מנעו ספני נמל יפו הערבים פריקת-טעינת מוצרים בסיסיים המיועדים לישוב היהודי והחריפו קשות את המצב הכלכלי הקשה אשר שרר בלאו הכי באותה עת ואף גרם לתנאי רעב לחלק נכבד של האוכלוסיה הדלה אשר לא היה ביכולתה לרכוש מוצרי מזון אשר הלכו והתייקרו בגלל המחסור.
 

א. פניה לשלטונות הבריטיים

עם החמרת המצב והחרפתו, פנתה הסוכנות היהודית אל השלטון הבריטי העליון לאפשר פריקת מטען מאניות אשר תעגונה לחוף תל-אביב ועבודת הפריקה-טעינה (בעיקר הדרוש) תבוצע ע"י פועלים יהודים- ובכך לבטל את המצור בהספקת הדרוש להמשך הפעילות. לאחר דיונים ממושכים ומייגעים, נענה השלטון ובהודעה טלפונית נמסר לסוכנות היהודית אישור שימוש בחוף צפון תל-אביב לכך.
מאחר ולא הייתה שהות להרהורים נקבע חוף יריד המזרח (התערוכה) אשר חלק מהמבנים ישמשו לאחסון מטענים שיפורקו מהאניות.
 

ב. איתור חוף מתאים

עם קבלת האישור הוטל על מרכז "הפועל" בתל-אביב, בראשות מר זאב שרף, להפעיל מיד וללא דיחוי את חברי הפלוגה הימית של "הפועל" שפעלה בצריפה הממוקם בקרבת שפך הירקון לים בהדרכת חברים בענפי ימאות הכוללים חתירה, מפרשנות וכל הקשור להפלגות לארצות שכנות מבלי לאבד כיוון (נביגציה), רכז הפלוגה הימית היה החבר יואל ליפשיץ ז"ל.
עם קבלת ההוראה הוטל על שחינינו הטובים, כתריאל יפה, עמירם שוחט (נפלו בפעולת הכ"ג) והח"מ שהכרנו את החוף בתוקף פעילותנו הספורטיבית, לאתר שטח חוף רדוד בין סלעי החוף אשר יאפשר גישה קרובה ביותר אל החוף לסירותינו הטעונות, מבלי להפגע מסלעים בלתי נראים, ולאפשר גישת עובדים אל הסירות הטעונות 500 – 1000 ק"ג. לאחר שחיה וצלילה לעומק אפשרי אותר חוף נקי מסלעים במרחק כמה מאות מטרים דרומית לשפך הירקון, חוף המאפשר קרבה מקסימלית של הסירות הטעונות לחוף. המקום אושר ע"י רב החובל יוסף פודולי ז"ל אשר מונה לאשר את השטח.

המשך

 

ג. סירות המשא הראשונות

בנמל יפו המוגן בשובר גלים, עגנו האניות במרחק ניכר מהנמל והעברת הנוסעים והמטען בוצעו ע"י פריקה טעינה לסירות משא כבדות (דוברות) הנושאות 10- 15 טון, מופעלות ע"י חותרים במשוטים בידי ספנים ערבים גברתנים.
נמל יפו בן אלפי השנים מוגן בשובר גלים מערבי וסלע אנדרומידה מצפון המאפשר כניסה די בטוחה של כלי שייט לרציפים, ובם מחסנים לאחסון סחורות ולהעמסת הדוברות במטעני יצוא שעיקרם פרי הדר מפרדסי יהודים וערבים בארץ.
מאחר ולא היתה שהות לרכוש או לקנות מייד דוברות מתאימות הוחלט לשמש את סירות החתירה הכבדות של הפועל עד אשר תרכשנה דוברות במתכונת נמל יפו.
ברשות הפלוגה הימית היתה סירת מנוע בשם "טרומפלדור" אשר שמשה להפלגות לארצות הקרובות, מצרים, קפריסין וללימוד התקדמות מתוך נסיון הדרוש לכך. מקום עגינתה היה הירקון.
 

ד. הכנת שטח פריקה ואחסנה

לאחר קביעת החוף ואישורו לצרכי הנמל, הוחל מיד ביישור וגידור של שטח חוף די רחב לצרכים של אותם ימים ולמשימות הדרושות עד להקמת מעגן מוגן.
הוקמו מספר צריפי עץ לאחסון מנהלה, מכס ומשטרה שתפקידה הוא לשמירת הבטחון וחדירת אלמנטים בלתי רצויים לשטח. הוקמו מספר סככות מנוחה והגנה מהשמש לעובדים בשעות המנוחה (רצוי להעיר שהמזון אשר הביאו העובדים עימם היה בעיקרו פרוסות לחם מרוחות ריבת תאנים ממשק בית וענבים).
לצורך מעבר משאיות לשטח המגודר וממנו הושאר פתח די רחב ולצידו מעבר להולכי רגל. המעברים נשמרו ע"י  שוטרים בריטיים וגפירים יהודים (משמר הגבול) למניעת הברחות וכדומה.
 

ה. הכנת סירות החתירה של הפלוגה הימית של הפועל למשימה

כפי שנאמר היו להפועל מספר סירות חתירה כבדות ל- 6 חותרים אשר הוקצו לשמש בשלב ראשון את העברת העובדים לאנייה והובלת המטען עד רכישת הדוברות. עם קבלת ההוראה שופצו הסירות, צובעו והוכנו כיאות למבצע. גם סירת המנוע "טרומפלדור" הוכנה למשימה והוכן כל הדרוש למניעת תקלות בלתי צפויות במנוע. תפקידה היה לגרור את הסירות לאנייה ובחזרה במקום חתירה מאומצת. לחניות לילה ולאחר העבודה נגררו הסירות לחוף וסירת המנוע חזרה לירקון לעגינת לילה.
תמונה: "טרמפלדור" בים תל-אביב.

המשך

 

ו. פועלי הנמל, סבלים, ספנים, סוחרים

לצורך כיבוש העבודה בנמל חיפה נשלחה, בהוראת מר אבא חושי ז"ל, פנייה לקהילת סלוניקי ביוון לשלוח ארצה עובדי נמל יהודים מנמל סלוניקי כשרוב עובדיו היו יהודים בעיקר במקצועות הסוארוּת הדורשים מומחיות מיוחדת אשר לא היכרנוה.
תפקידם היה הפעלת מנופי האנייה בה התמחו בנמל סלוניקי. אל הסלוניקאים אמור היה לצרף עובדים מכאן אשר יתודרכו ע"י הסלוניקאים במקצועות סבלות וסוארוּת.
רצוי להעיר שהסלוניקאים הגברתנים התייחסו אלינו באדיבות, על אף מזגם הסוער והדריכונו מבלי חשש לתפקידם.
לעבודות הסבלות בחוף אמורים היו לצרף פועלים מכאן. עם קבלת האישור ומידע על מועד הגעת האנייה אורגנה קבוצה מעובדי הנמל בחיפה בכדי להגיע לתל-אביב במועד הדרוש להתארגנות בעת הצורך.
עם הגעת האנייה ולאחר שהשטח הוכן לקליטת המטענים, צורפו אליהם פועלים מובטלים ומתנדבים מהאזור. ביניהם תפסו מקום נכבד חברי הפלוגה הימית של הפועל שראו בעבודה זו כיבוש עבודה עברית, ובחלקם אף התמידו עד סגירת נמלי ת"א-יפו ובחלקם עברו לנמל אשדוד, כל אחד במקצועו הנמלי.
 

ז. תנאי העבודה

בגלל חוסר ניסיון במקצועות הנמליים (הנכבדים) עבדו הפועלים בעיקר בעבודות סבלות בחוף, בסיראות ובספנות האנייה. העבודה היתה קשה בעיקר במחסני האנייה חסרי האויר, האבק, המחנק וטלטולי האנייה שגרמו תחלופה  גבוהה ולנטישות העבודה, על אף היחס האבאי מצד הסלוניקאים (כפי שהוזכר) שהתייחסו בסבלנות מירבית ל"ירוקים" והדריכום במתן עצה בטיפול במטען בשיטה המקילה בעבודה.
 

ח. אירגון הצוות המינהלי והתיפעולי

לתפקיד מנהל הנמל הוזעק מר יון פרידלנד מנמל רוטרדם, למנהל תיפעול ר"ח זאב פודולי, מנהל המכס מר ג'ייקובס אִשר את סיווג הבכירים בנמל יפו.
 

ט. הגעת האנייה

לאחר המתנה חסרת סבלנות והתארגנות כל הגורמים הגיעה ביום 15 במאי 1936 האנייה היוגוסלבית "צטוורטי" שהביאה מטען של שקי מלט שמשקל כל אחד מהם כ- 25 ק"ג. כלי השייט הוצאו מהירקון לחוף, סירת המנוע עגנה בקרבה, צוותי התיפעול הועלו לאנייה בסירות החתירה של הפלוגה הימית והעבודה החלה עד גמר הפריקה.
 

המשך

י. התלהבות הציבור בתל-אביב

עם התפשט השמועה על הגעת האנייה החלה נהירה של התושבים אל השטח לראות במו עיניהם את נס הפעלת נמל יהודי ראשון בעולם בתל-אביב לאחר אלפי שנות גלות והתרחקות מעבודת הים. עיקר הנהירה היתה של מחוסרי עבודה שראו במאורע אפשרות השתלבות בעבודה.
עם הגעת שקי המלט הראשונים לחוף, החלה ריצת התלהבות של הנוכחים אל המים בכדי לתפוס את שק המלט הראשון אשר יגיע לחוף ולהנציחו בתמונה.
 

כ. קונצרט התזמורת הישראלית

באולמי יריד המזרח נערכה ביום זה חזרה אחרונה של קונצרט בניצוחו של המנצח הדגול ארתורו טוסקניני ובכנורו של הכנר המהולל ברוניסליב הוברמן אשר היה מייסד התזמורת.
כמחווה של רצון טוב והערכה, קבלו עובדי הנמל המעוניינים אפשרות כניסה לאולם ומאז ועד כתיבת פרקי הזכרונות הנני מנוי קבע  לקונצרט ומנויים. התזמורת עברה מאז מאולם יריד המזרח לאולם אהל-שם ומשם להיכל התרבות בתל-אביב.
 

סיום

הקמת המזח באותו חוף, חפירת המעגן, הקמת שובר גלים, הרציפים, העגורנים לפריקת טעינת הדוברות. כיבוש נמל יפו במלחמת העצמאות וסגירת כל אלה בשנת 1965 לשם הפעלת נמל אשדוד אליו עברו כאמור חלק מוותיקי נמלי ת"א-יפו.
תם סיפורי על קביעת חוף ת"א והקמת הנמל- מעגן אשר סלל את הדרך להקמת נמל אשדוד המודרני המשרת ציי עולם ומצוייד בציוד מהמשוכללים בעולם בתקופה זו.
אחטא לאמת היסטורית באם אתעלם מתרומתה של הפלוגה הימית של הפועל וחלקה בהתגשמות תקומת מדינת ישראל, באם לא אציין את העובדה כי מדריכיה- חניכיה הם בין ראשוני מדריכי ומפקדי הפלים, ליווי אניות העפלה ובין מפקדיו הראשונים הבכירים של חיל הים הישראלי, ומראשוני רבי החובלים של הצי הישראלי.
דומני שמיציתי כאן בקצרה את חלקה של הפלוגה הימית בתקופה זו ובמידה וחלים בכתבה אי דיוקים מסויימים, עם הקורא סליחה.
תמונות: המזח ותחילת החפירה של המעגן, מעגן נמל תל-אביב