שמואל טנקוס
אני בתחילה רוצה למסור את הרקע של הקמת הנמל. הדברים האלה ידועים אבל אם אנחנו כבר מדברים כדאי להזכיר גם את הדבר הזה. כידוע, בשנת 1936 פרצו מאורעות בארץ אשר נמשכו עד 1939, עד פרוץ מלחמת העולם השניה. בתקופה המאורעות, הועד הערבי העליון אשר ניהל את כל הפעולות של הערבים, החליט על שביתה כללית של כל הערבים בארץ. במסגרת השביתה הזאת שבת גם נמל יפו כך שכל האזור הזה נשאר ללא נמל. המוסדות הלאומיים, המוסדות המיישבים, פנו לממשלת המנדט בדרישה לתת אישור להקים נמל בתל-אביב. הנציב העליון דאז, סר ארטור וקופ, נתן את האישור אשר כתוצאה ממנו התחילו לבנות את נמל תל-אביב. כאן שמענו את הסיפור של המזח וכו'.
אני רוצה להוסיף שיותר מאוחר, דיבר על זה כבר יאיר, התחילו לבנות את המעגן שאח"כ שמש המעגן של הסירות ואח"כ של הדוברות אשר מצאו מקלט בתוך המעגן הזה ובו פרקו אותן. לאורך רציפים ומנופים שהוקמו במקום. לבנין הנמל הביאו דוברות עם מחפרים. על המחפרים עבדו מכונאים שונים וכן ימאים וספנים אשר יקשרו את הדוברות ישיטו אותן ממקום למקום ויביאו אותן לאן שצריך. בין הספנים והימאים של הדוברות היו חברי הפלוגה הימית של הפועל ביניהם שמחה קורנגולד, אני ועוד אחרים. אני עבדתי על הדוברה שבנימין קסל היה הבגריסט שם. היה שם גם ג'ו נוביק.
יש להוסיף שבמשך הזמן, עם התפתחותו של הנמל הצטרפו לעבודה חברים נוספים של הפלוגה הימית. חברים מ"זבולון" וכמה גם מצופי ים שהם הרכיבו למעשה את הצוות הראשון של העובדים בנמל ואח"כ גם הוקמו הקורסים עליהם דיבר נש. את הקורס הראשון הוא הדריך ואת השני אני הדרכתי אח"כ הצטרפו אנשים נוספים אשר למדו את העבודה יותר מאוחר מהקורסים.