יעקב ורדי על ההפלגה לפורט סעיד

יעקב ורדי

באחד הימים הופיע אצלי כתריאל ושאל אותי אם אני מסכים שנעשה הפלגה לפורט סעיד. אמרתי למה לא. הוא אמר תאסוף חברה. פגשתי את חיים הוכמן, את יאיר שוחט, את אהרן ברז ונש ומכס השחור ושמחה קורנגולד שהיה הרי גיבור ששכב תמיד על הירכתיים, אוכל ושותה בשכיבה ומקיא כל הזמן אבל כשהיה מגיע לחוף היה בסדר גמור. יצאנו מיפו. קבלנו אישור מפופ שהיה חבר טוב של כתריאל (פופ היה מנהל נמל יפו) הוא אמר לכתריאל שיסע בתור דיג יחד עם זה תן לי את הפנקסים של הפועל ואני אחתום לך עליהם ספורט. הגענו ליפו סדרנו את הסירה, הוספנו לה שני שקי חול כדי שיהיה לה איזון טוב. בשעה 1400 יצאנו לדרך בקורס ישר לפורט סעיד ולא לאורך החוף. כשיצאנו היתה רוח צפונית ככה שהיתה לנו רוח גב ובמשך כמה שעות נסענו במהירות טובה כ- 6 קשרים. לפנות ערב פסקה הרוח לגמרי. היה לנו מצפן עם מנורה קטנה לידו. כל שעתים היה ההגאי מתחלף. לפנות בוקר, אינני יודע מי היה על ההגה על כל פנים הוא היה כולו שחור. הסיבה היתה הפיח שיצרה הפתילה, של פנס הנפט, של המצפן. כתריאל התעורר קצת יותר מאוחר ושאל חברה אתם יודעים איזה עומק פה. אמרנו אנחנו לא רואים יבשה ולכן העומק פה הוא בטח קילומטר. הוא אומר תצחקו אבל פה לא יותר מ- 4 מטר. אנחנו נגרפנו לתוך המפרץ בין אל-עריש ופורט סעיד. הורדנו חבל עם משקולת ובאמת לא היה יותר מ- 4 מטר. אח"כ התחילה רוח עוד פעם צפונית אבל כדי להגיע לפורט סעיד ברוח הזאת לא היתה טובה בשבילנו. התחלנו לעשות מפנים. כאשר ראינו את פורט סעיד היינו לגמרי נמוך במפרץ והיינו צריכים לעלות למעלה כדי להכנס לפתח. היינו מאחורי שובר הגלים. היו גלים גבוהים מאד והסירה ניזוקה והתחילה לדלוף. אחרי הצהרים נכנסנו לפורט סעיד ופה כבר ידוע כל הענין עם העגן ועם מקס שירד למטה.