הההפלגה לקפריסין 1938 - יאיר שוחט ויעקב ורדי

ההפלגה לקפריסין 1938

יאיר שוחט

את תאריך ההפלגה המדויק אינני זוכר. השתתפו בה ששה אנשים: יעקב ורדי, מאיר קלישר, חיימקה ליזובסקי, עמירם, נש. ההפלגה היתה מנמל חיפה. ההפלגה לקפריסין עברה בסדר גמור. ההפלגה היתה  בכוון הנכון. עבדנו לפי המצפן בצורה נכונה. בקפריסין היה אז בית-חרושת בלום. ההפלגה היתה ב- 1938. המנהל הטכני של בית החרושת היה אליהו ביחובסקי. למעשה הגענו לפמגוסטה. היינו בקפריסין כמה ימים. אליהו עזר לנו הרבה מאד במזון והכל. משם הפלגנו חזרה. היינו צריכים להגיע לחיפה. בינתים פרצה סערה שזרקה אותנו כל הזמן לחוף. בסערה עצומה הגענו לנמל צידון. נמל צידון היה אז בערך כמו נמל יפו אבל הכניסה אליו היתה הרבה יותר קשה. היו סלעים משני הצדדים. לא היה שובר גלים.  נכנסנו בצרות. נגענו בסלע ונכנסנו פנימה. כאשר נכנסנו היו בחוף כבר כל אנשי המכס. הם היו בטוחים שפה הסירה הולכת להתרסק. שאלו אותנו מי אתם, מה אתם. אמרנו שאנחנו מגיעים עכשיו מקפריסין. נדמה לי שלא אמרנו שאנחנו יהודים ישראליים רק אמרנו שאנחנו מגיעים מקפריסין. בדרך פרצה סערה ואנחנו צריכים להגיע לחיפה ובמזל נכנסנו הנה. אמרו לנו שאם בסופה כזאת יכולתם להכנס הנה מגיע לכם פרס. תיכף הזמינו אותנו לשתיה. אח"כ נתנו לנו חופשה של נדמה לי שלושה או ארבעה ימים. בינתים הם תקנו לנו את הנזק הקטן שהיה בסירה. המשטרה נתנו לנו טכסי על חשבונה ונסענו לטייל. היינו בעלי, בבעל בק וכו'. היה לנו מקרה מענין בעלי שאני חייב לספר אותו. בעלי היה מחנה של הצבא הצרפתי של לגיון הזרים. הגענו עם הטכסי אל המחנה כדי לראות אותו. היו שם חברה מהלגיון הזר, אתם יודעים אלה היו פשוט פושעים וחיימקה הקטן מצא חן בעיניהם. היתה שם בריכה והם אמרו לו בוא תכנס אתנו לבריכה והוא כבר רץ רצה להכנס. אמרתי לו אתה לא הולך. זה היה למעשה הטיול בלבנון. בחזרה חיכינו עד שהים השתתק והפלגנו לחיפה, אליה הגענו במצב טוב. דלק קבלנו בצידון (ההפלגה היתה בסירת המנוע טרומפלדור) וכן גם מזון. אפשר לומר שהם דאגו לנו להספקה.

יעקב ורדי

היה קשה מאד להוציא את טרומפלדור מהירקון. המים היו תמיד רדודים. בשביל הספינה היה צריך גם מטען. בלי מטען היא היתה מטלטלת. הורדנו את המטען בסירה ודחפנו את טרומפלדור החוצה מעבר לשרטון והיא עמדה במים עמוקים ואחרי זה העמסנו את הבלסט לתוך הספינה מהסירה שהוציאה אותה אל מקום המים העמוקים. משם הפגלנו לחיפה. מחיפה קבלנו את הרשיונות ומשם הפלגנו לבירות שם שהינו כמה ימים. התאכסנו במלון תל-אביב ליד הנמל. אני הייתי, יאיר, עמירם, מאיר קלשון, חיימקה לוזובסקי ונש. המלון בו התאכסנו היה של יהודים. כשעגנו את הספינה אמרו לנו להרים דגל. הרמנו דגל בריטי, דגל ישראלי ודגל הפועל ונתנו לערבי שישמור לנו את הספינה. הוא אמר שכל בוקר הוא ישטוף אותה במים. היא היתה מעץ, כדי שלא תתיבש ואתם תסעו לטייל. יש הרבה מה לראות. ערבי טוב דייג. הוא אמר תגידו לי מאין אתם באים, מיפן, אתם יפנים כל כך הרבה דגלים. אמרנו לו שאנחנו יהוד מישראל. הוא אמר, אה יהוד מפלשתין. מהמלון ירדנו העירה. זה היה לפנות ערב ומחפשים לאן ללכת לבלות. ידענו שיש חַרְט אֶל בַּנַאט, ז"א אזור של בנות. שאלנו שוטר שאמר לנו אל תלכו לשם, זה לא בשבילכם. טוב. חזרנו למלון. אכלנו ארוחת ערב בבורג' פול וקבב וששליק אח"כ חזרנו למלון. למחרת פגשנו בבורג'  נהג. הוא אמר לנו אתם רוצים טיול טוב, אני אעשה לכם. אני אוביל אותכם לעלי לזחלה ולבעל בק, אבל קחו לכם בגדים חמים. אמרתי זה חם. הוא אומר שם למעלה קר מאד. צחקנו ממנו. לקחנו את חולצות הפועל עם מכנסים כחולים ונסענו. עלינו להרים, התחיל להיות קר. הוא אמר עוד מעט יהיה חם כאשר נרד לבעל בק. בדרך עצרנו ליד מעין קטן. הוא אמר פה תשבו ואני אזמין אותכם למרק זחלאוי. הוא היה נהג נהדר. הוא הזמין לנו כוסיות ערק וחיימקה אומר אני רוצה להתרחץ פה בנחל ליד סוכת הטיילים בה ישבנו. נגשתי לנחל וראיתי שאלה מי קרח. הוא התחיל להתפשט. מאיר אומר לי בוא נתפוש אותו ונזרוק אותו למים. תפשנו אותו ברגלים וזרקנו אותו למים. אחרי זה נסענו הלאה והגענו לעלי. שם שמענו תזמורת. הנהג הזה גר בעלי. שאלנו אותו מה התזמורת והוא אמר לנו שהיום מתארסת הבת של הקצין הצרפתי מלגיון הזרים. אחד החיילים התחיל לדבר רוסית. חיימקה יודע רוסית והתחיל להתידד עם החייל הזה. הוא מזמין אותו פנימה לאכול ארוחת צהרים ולבלות. בערב הוא נוסע לבירות והוא יקח אותו. חיימקה אומר לנו נפגש בבירות. אנחנו אמרנו חיימקה תחזור אתנו. לאן תלך בבירות. משם חזרנו לבירות. היינו עוד יום יומיים ומשם הפלגנו לקפריסין והגענו לפמגוסטה.
בחזרה היתה לנו רוח מאד לא טובה. כמה שרצינו לחתוך לכוון חיפה. עמירם אמר אנחנו נוסעים לטיול ולא לביזנס. את המנוע אנחנו לא רוצים, שיהיה לנו שקט. הוא אהב שהספינה תסע עם המפרשים שלה. הרוח הדרומית דחפה אותנו צפונה. לקחנו קורס לחיפה ולא הצלחנו. בבקר השכם ראינו סלע אדיר. עמירם אמר אחרי הסלע הזה נתחבא מהסערה. עמירם היה הנביגטור שלנו. באנו לשמה באמת היה שקט. פתאם מופיע לנץ'. מי אתם. אנחנו המכס. באנו לראות אם אין לכם הברחות. אמרנו שלנו אין הברחות. הם אמרו שאסור לנו להכנס לבד ואנחנו צריכים פילוט. כל הנמל הזה היה כמו נמל תל-אביב ואנחנו היינו צריכים לקחת פילוט כמו אנייה גדולה. ממול לגלים הנשברים היה מבצר ענק מי שלא עושה את הסיבוב יכול לעלות על המבצר. כעבור כמה זמן באה סירה קטנה נותנת לנו חבל ואומרים תרימו את העגן. הרמנו את העגן והוא סוחב אותנו במרכז הגלים. בגלים הגדולים נעמד לו המנוע פתאם. אנחנו הנענו את המנוע לפני שהלכנו להכנס. אמרו לו חביבי, קח אתה חבל ואנחנו נסחוב אותך. סחבנו אותו וכך הכנסנו אותו לתוך הנמל. כשנכנסנו לנמל הוא ברך אותנו ואמר כל מה שתרצו נעשה לכם. הצלנו אותו מאסון גדול. היו גלים איומים.