הדבור והדבורה

בחיל הים ובציבור הישראלי שגורה הטעות כי ספינות ה'דבור' הן במקור ספינות של הצי האמריקני אשר שירתו במלחמת וייטנאם  ולא היא.  האמת היא שספינת ה'דבור' היא פרי של תיכון ישראלי מקורי על גוף של ספינה אזרחית אמריקנית להובלת נוסעים ומטען, שהיה לה במקור גשר סגור בחרטום, תא נוסעים במרכז וסיפון למטענים בירכתיים.     להלן סיפור הולדת ה'דבור' אשר היה לאב-טיפוס בין-לאומי לספינות סיור בגודל זה.   לאחר מלחמת ששת הימים, עם הרחבת גבולותיה של מדינת ישראל הימיים התחילה פעילות מחבלים מהים – ונוצר הצורך  בספינות סיור,   חיל הים פנה לצי האמריקני לסיוע - ואכן הצי הציע לנו ספינת משמר של הצי מדגם  Swift -50ft אשר פעלו כספינות משמר חופים במלחמת וייטנאם.          בפברואר 1970 יצאה משלחת לבדוק את ספינת הסוויפט.   הממדים (16 מ' אורך) ותצורת הספינה (גשר בקדמת הספינה, וללא גשר פתוח המאפשר שליטת המפקד) לא התאימו ואז נודע למשלחת   שבמספנת  Swift Ships    בונים ספינה אזרחית, ואשר יש לה קווי גוף טובים מאד לים גלי.   בביקור שאורגן אד הוק במספנה נראו קווי הגוף נראו מתאימים מאוד ובמקום נעשתה סקיצה של תיכון סדור כללי (GA)של הספינה הרצוייה כאשר העיקרון המנחה היה לתת למפקד ולצוות הספינה גשר סגור ממוזג לסיור ממושך עם מעבר קל ומהיר לגשר פתוח, שייתן שליטה מלאה על הנשק משני צידי הגשר מלפנים ומאחור, ועל תמרון הספינה; כמו כן לתת לספינה סיפון גדול וסידור כלי הנשק לכיסוי מקסימאלי.         משלחת נוספת בראשות רמי''ם , יצאה לבדוק את שתי הספינות ובחרה גם היא בספינה של מספנת  Swift Ships    ומייד בוצעה הזמנת הסדרה הראשונה של 8 ספינות.      ה'דבור' הראשון הגיע לארץ בסוף הקיץ של 1970, ונולד כדגם ראשון בעולם של ספינות סיור שהיה תיכון מקורי ישראלי ולא אמריקני.      כעבור שנה הוזמנה במספנה סדרה נוספת של 8 ספינות ולאחר מכן הוחל בבניית ספינות במפעל רמת''א של התעשייה האווירית.                  הדבור והדבורה סיפור בהיבט אישי מאת אמנון סלעי

קישורים

בבנייה

הדבור הראשון