דלג על חיפוש 1
חיפוש 1
דלג על ניווט מהיר
ניווט מהיר
דלג על Banners
Banners
צרכנות
עמותה cinema
פייסבוק
אינסטגרם
יוטיוב
חנות וירטואלית

מלחמת שלום הגליל 1982

הרקע למערכה

במשך למעלה מעשר שנים, מאז סולקו המחבלים מירדן ע"י המלך חוסיין, התבססו ארגוני הטרור ובראשם ה'פתח' בלבנון. הם ניצלו את השלטון החלש והמחלוקות הפנימיות הרבות בארץ הארזים והפכו חלקים נרחבים ממנה למדינה משלהם, תוך הפעלת טרור כלפי אוכלוסיה מקומית, בעיקר באזורים מביירות דרומה.

 

המחבלים, שמטרתם המוצהרת היא השמדת ישראל, הקימו בלבנון מפקדות, בסיסי אימונים ובסיסי יציאה לפעילות עוינת כנגד מדינת ישראל ביבשה, בים ובחו"ל.

בתחילת שנות ה 80 החלו בהצטיידות שהצביעה על כוונתם להפוך מארגוני טרור המתבססים על פעולות בנוסח "פגע וברח" לכוח צבאי מסודר ומבוסס. לשם כך הם רכשו בכספי המדינות הערביות המפיקות נפט ובראשן סעודיה ובתמיכת ברה"מ (דאז) וגרורותיה כלי נשק כבדים, שכללו מאות טנקים ונגמשי"ם, משגרי קטיושה רב-קניים, תותחי נ"מ ותותחים בינוניים עד קוטר 130 מ"מ. זאת בנוסף לאמצעי חבלה ונשק קל לרוב. המחבלים צברו כמויות אדירות של ציוד ותחמושת במצבורים תת-קרקעיים ענקיים שהוקמו לשם כך ובמרתפי בתים.  

בקיץ 1981 הפגיזו את ישובי הצפון ולאחר שביקשו הפסקת אש ביולי 1981, הגבירו את ההסתה ביהודה שומרון וחבל עזה, ניסו ליזום פיגועים בארץ והגבירו את הפיגועים בחו"ל. בתי כנסת יהודיים הותקפו באירופה, בפריז רצחו דיפלומט ישראלי ובלונדון התנקשו בחיי השגריר שלמה ארגוב, (3 ליוני 1982).

1002 הרוגים ו-4250 פצועים נמנו בפיגועי אש"ף מסוף שנות השישים ועד קיץ 1982.

ב יום ו', 4 ליוני, התכנסה ממשלת ישראל לישיבה מיוחדת והחליטה להפעיל את חיל האוויר נגד מטרות מחבלים. בשעה 13.15 תקפו מטוסינו 2 מטרות מחבלים בביירות – מאגר תחמושת ומחנה אימונים ו-11 מטרות בדרום ומערב לבנון.

בתגובה, החלו המחבלים אחר-הצהריים להפגיז ממושכות את יישובי הגליל. בפקודת מבצע של "חזית השחרור" שנמצאה בצידון נכתב כי הם "החליטו להתרכז בהשמדת קריית שמונה, מטולה, דן, שאר ישוב, נהריה וסביבותיה".

בעקבות כך, החליטה ממשלת ישראל במוצאי שבת, 5 ליוני, לצאת למבצע "שלום הגליל" להדיפת המחבלים ולערעור אחיזתם בלבנון.

כוחות היבשה

כוחות היבשה – שריון, חי"ר, הנדסה וארטילריה, פעלו בשטחים הרריים קשים לתמרון, בערים וכפרים, בהם נאלצו להלחם לוחמת שטח בנוי. האויב בציר המערבי היו ארגוני המחבלים שהתמקמו בכוונה בערים ובמחנות הפליטים.

בציר המרכזי והמזרחי נוספו אליהם בשלב השני של המערכה כוחות חיל הכיבוש הסורי.  

מגמת הכוחות בשלב הראשון הייתה, להגיע אל מצפון לנהר הזהרני, על מנת להרחיק את אש הארטילריה והקטיושות מעל יישובי הגליל.

הכוחות חדרו לדרום הלבנון מ-3 כיוונים עיקריים: בקעת הלבנון וכתף החרמון, מרכז דרום הלבנון, וציר החוף בואך צור וצידון.

  בדרכם עברו הכוחות בשטח יוניפי"ל שנותר ללא תעסוקה ובתוך שלוש יממות השיגו את יעדיהם. בליל 6-7 נכבש מבצר הבופור ממנו כוונה אש לעבר יישובי המובלעת של המייג'ור חדד בלבנון ואל יישובי אצבע הגליל. בעיר צור וצידון שנכנעו ב-7 ביוני התנהלו קרבות שטח בנוי קשים, וצה"ל נאלץ להפעיל ארטילריה ומטוסים. אגב כך, נפגעו אזרחים.

במהלך השלב הזה, בעוד הכוחות היבשתיים צפונה, ביצע חיל הים פעולת איגוף ימי, כאשר בליל 6-7 ביוני הנחית כוחות מצפון לצידון.

ההישג הצבאי היה ניכר, אך יישובי אצבע הגליל המשיכו לספוג אש ממחבלים שמצאו מחסה בקרב יחידות דיוויזית שריון סורית בבקעת הלבנון. הכוחות הסוריים נשענו גם על מערך טילי קרקע אוויר מצפון למאגר קרעון.

.

צה"ל החל ב-9 ביוני בשלב השני של המערכה: מערך כוחות צה"ל בגולן תוגבר ובצהרי אותו יום הושמד מערך טילי קרקע אוויר הסורי. בחסות עליונות אווירית מוחלטת התחולל במשך יומיים קרב שריון רחב מימדים, בו הושמדו כוחות סוריים ונכבש המרחב עד מצפון לאגם קרעון.

בציר המרכזי נעו כוחות אחרים במגמה להגיע לכביש ביירות-דמשק ולאיים על הכוח הסורי. בנתיב החוף הגיעו

בצהרי ה-12 ביוני הושגה הפסקת אש בין כוחות צה"ל וצבא סוריה.  למחרת חברו כוחות צה"ל עם הכוחות הנוצריים שמצפון לביירות. העיר כותרה ובתוכה מנהיגי המחבלים וכוח סורי קטן.

בקרבות הקשים השתתפו לראשונה כלים חדשים בצד הישראלי: מטוסי הפ-16, מסוקי תקיפה עם טילי נ"ט, טילי נ"ט "טאו" וטנק המרכבה. בצד הסורי הופיעו טנקי הטי-72.

חיל-האוויר

ביום שישי, בתגובה להתנקשות בשגריר ארגוב, תקף חיל האוויר מחסני תחמושת של מחבלים ובית ספר ללוחמה שלהם בעיר ביירות.

כהכנה למבצע היבשתי תקפו מטוסים ומסוקי תקיפה מטרות וצירי תנועה בדרום לבנון. כשפרצו כוחות צה"ל צפונה, נתנו להם סיוע צמוד.

החל מיום ב', 7 ביוני, התחוללו קרבות אוויר עם חיל האוויר הסורי, אשר מטוסיו ניסו לפגוע בכוחות היבשה.

ביום הרביעי למערכה, השמיד חיל האוויר את רובו של מערך טילי הקרקע אוויר הסורי שבבקעת לבנון ובסה"כ השמיד במשך יומיים 17 מתוך 19 סוללות טילים.

בקרבות אוויר הופלו 85 מטוסים סוריים, 81 מהם מיג 23 ומספר מסוקים. לחיל האוויר הישראלי אבדו מטוס סקייהוק ו-3 מסוקים.

בכך השיג חיל האוויר חופש פעולה אווירי שאפשר פעילות בטוחה לכוחות היבשה והים. מסוקיו הובילו אספקה לכוחות ופינו פצועים לבתי חולים בישראל.

בקרבות היבשה שותפו מסוקי תקיפה. מסוקים הופעלו גם לדלוג כוחות וכלים בשטחים הרריים. 

אבדות ותוצאות

במערכת "שלום הגליל" (עד 15.6.82) נפלו 214 לוחמי צה"ל, (מהם 68 קצינים) 1114 נפצעו ו-23 נחשבו נעדרים (מהם 1 בשבי המחבלים).

אבדות המחבלים נמדדות באלפים. 5,000 מהם נשבו וכמו כן 149 סוריים.  המחבלים שגורשו במהלך שנת 67 מיהודה ושומרון, ובשנת 1970 מירדן, איבדו בשנת 1982 את "בסיס הגרילה" שלהם בלבנון, והרחיקו את מפקדותיהם לטוניס ולתימן.

חיל הים במערכה

ההכנות למבצע

ההרעשה הכבדה בה פתחו המחבלים אילצה את חיל הים לשלוח כוחות לסיור מול דרום לבנון. עוד בטרם הוכרז על מבצע "שלום הגליל" נשלחו כבר ביום ו' בערב סטי"לים לסייר באזור צור לאיתור ירי מחבלים ושיתוקו. סיורי הסטי"לים וההפגזות שלהם ושל סוללות התותחים שהיו מוצבות על גבול הצפון נמשכו גם בליל 5-6.

הפקודה למבצע "שלום הגליל" ימי ניתנה ביום שבת, 5 לחודש. משעות לפנה"צ השתתף חיל הים בהכנות למערכה. על אף ההתראה הקצרה, ספינות מושבתות הוחזרו לשימוש במהירות שיא, וכמעט כל אנשי המילואים שנקראו באתראה הקצרה התייצבו ביחידותיהם.

המשימות שהוטלו על החיל

  •   השגת חופש פעולה ימי.
  •   סיוע לכוחות היבשה. 
  •   חסימת דרכי נסיגת מחבלים דרך הים.

חלוקת המטלות בין היחידות הלוחמות

במטרה לבצע את המשימות שהוטלו על החיל, הופעלו יחידות הלחימה של חיל הים, כל אחת בתחום הסגולי שלה.

על הנחתות הוטל להנחית כוחות שריון ורגלים ולהשתתף בכך במאמץ הצה"לי הכולל.  

על לוחמי הקומנדו הימי הוטל לתפוש ראש חוף הנחיתה ולאבטח אותו.

על הסטי"לים הוטל להבטיח חופש פעולה ימי, למנוע בריחת מחבלים בדרך הים, לאבטח מבצע נחיתה. לאתר כוחות מחבלים ולסייע באש לכוח היבשתי.

על הצוללות הוטל לסייע בהשגת חופש פעולה ימי.

ספינות הבט"ש (הדבורים) , נדרשו להמשיך בסיורי הבט"ש וכן להשתתף באבטחת הנחתות   ובמניעת בריחת מחבלים דרך הים.

אניות האם נדרשו לסייע למבצעי הנחיתה ולכלל כלי השייט ששהו בים.

תחילת הקרבות

ב-6 ביוני, שעה 11.00, התחיל מבצע "שלום הגליל". כוחות היבשה של צה"ל, בחפוי וסיוע אווירי פרצו ללבנון בשלושה צירים עיקריים: מזרחי, מרכזי ומערבי. מטבע הדברים, פועל חיל הים בסמוך לאזור החוף.

ציר החוף בגזרה המערבית היה ציר הלחימה העיקרי של המחבלים.

על דרך הים נמצאים מחנות הפליטים הגדולים ושתי הערים צור וצידון, שהיה צורך לפרוץ לתוכן. על פי כמות המזון והתחמושת שאגרו המחבלים, הם התכוננו ללחימה ממושכת.

האגוז הקשה הראשון היה מחנות הפליטים. "פקק" ראשון בגזרה זו היו מחנות ראשידיה, אל-באץ, בורג' א-שימלי, ונבי מעשוך. השריון נתקל בחוליות נ"ט רבות וגם בקבוצות קטנות שהפעילו נשק נ"מ נגד מטרות קרקע. החוליות היו נסוגות ואח"כ שבות לארוב לטורי צה"ל, תוך שהן מנצלות את פני השטח המבותרים. פעמים רבות פגעו חוליות אלה בעזרת מטולי האר.פי.ג'י שלהם וגרמו אבידות.

הנחתת כוחות

כלקח ממבצע ליטני, ביקש צה"ל מחיל הים לסייע לו בהעברת כוחות אל עורף האויב ויצירת חסימות על מנת לכתר מחבלים ולמנוע בריחתם.

פלגת הנחתות כבר הייתה ערוכה בים התיכון   (אחרי שזמן קצר לפני כן, בעקבות הסכמי השלום עם מצריים, הועברה משארם א-שייח לאשדוד)

רמת האימונים עם השריון ועם החי"ר הייתה טובה.

בטרם הנחיתה, ביצעו כוחות של הקומנדו הימי בדיקת חוף ואבטחת ראש החוף ואגב כך הרגו מספר מחבלים. אח"כ הונחתו צנחנים שתפסו ראש חוף ואבטחו אותו.   

בליל ה-6-7, הלילה הראשון של המערכה, עשה כוח הנחיתה את דרכו צפונה.

הכוח מנה   -3 נטקי"ם     ואובטח ע"י סטילי"ם ודבורים.   

בשעה 23.55 החלה ההנחתה הראשונה בחוף אל-אוולי שמצפון לצידון. במבצע ההנחתה שלא היה לו תקדים בהיקפו בחיל הים. הירח היה מלא, דבר שהיקשה על הסתרת הפעולה ואפשר למחבלים להפגיז תוך ביצוע הפריקה ואכן נפילות הפגזים היו בסמוך לכלים.

תחילה הגיעו לחוף 2 נחתות דגם 60 מטר. הפריקה בוצעה במהירות. אחד הנטקי"ם התעכב ביציאה בשל טנק שלא הצליח להניע. נגמ"ש סייע להניע אותו. אח"כ התקרבה נחתת 90 מטר, אח"י בת שבע, ופרקה את מטענה.

בסבב השני שנערך למחרת בצהריים, 7 ביוני, נתקלו הנחתות באש ארטילרית של המחבלים. מסוקי תקיפה ומטוסים סייעו לכוחות חיל הים בשיתוק מקורות הירי.

כדי לסייע לכוחות היבשה בהתקפה על צידון, הועברו בליל 8-9 ביוני, וב-9 בו כוחות כאלה על נגמ"שיהם משפך הזהרני לחוף אל-אוולי, ובכך עקפו את העיר הנתונה בקרב.

עד ל-10 בחודש, ביצעו הנטקי"ם מספר סבבים בהם הועברו מאות כלי רכב, לרבות טנקים, נגמשי"ם ודרגים מסייעים (משאיות תחמושת ואספקה). כמו כן, עסקו הנחתות גם בפינוי נפגעים.

חופש פעולה ימי

פעולת הנחיתה והסיוע לצה"ל לא הייתה מתאפשרת ללא חופש פעולה ימי.

אמנם החוף הלבנוני לא היה מוגן במערך הגנת חוף וכוחו הימי התבסס על מספר קטן של ספינות משמר אך הצי הסורי היווה איום של ממש.

תפקידם של הסטי"לים והצוללות היה למנוע מהצי הסורי התערבות.

יעד זה הושג ללא מאמץ מיוחד. נראה כי זכר הקרבות הימיים במלחמת יום הכיפורים הרתיע את הצי הסורי מלהתערב ואפשר חופש פעולה ימי מלא ללא צורך בעימות חזיתי.

הנחתת אש  

במשך ימי הלחימה הפגיזו הסטילי"ם עשרות יעדים, ביניהם מחנות צבא, ריכוזי מחבלים, ריכוזי טנקים, עמדות ירי של מחבלים, תחנת קשר ואת מסלול הנחיתה בשדה התעופה בחלדה ליד ביירות. פגיעות טובות אובחנו במטרות. כמו כן הפגיזו הסטילי"ם את כביש החוף הלבנוני וצמתים, השמידו כלי רכב של מחבלים ובכך מנעו מהמחבלים תנועה על כביש החוף בעוד כוחות צה"ל פורצים צפונה.

מן החוף נורתה לעבר ספינותינו ברוב המקרים אש בלתי יעילה, פרט לירי מתותח 130 מכ"מ ליד שדה התעופה בחלדה שהושמד בעזרת מסוקי תקיפה.

סה"כ נדרשו הספינות לסייע באש כ-130 פעם. הסיוע באש לכוחות היבשה בוצע במהלך עשרות גיחות מבצעיות. במהלך הפגזות החוף ירו ספינותינו למעלה מ-3000 פגז. עיקר הפעילות התבצעה בגזרת ביירות-צידון.

מניעת בריחת מחבלים

מפרוץ הקרבות שייטו ספינות החיל מול חופי לבנון, בין ביירות לראש-הנקרה במגמה למנוע בריחת מחבלים ומנהיגיהם דרך הים.

הסטי"לים השתתפו בלחימה באזור העיר ביירות. במהלך המערכה נבדקו אניות רבות. אניות שלא הוטל בהן חשד הוחזרו לנמל ואילו כלי שייט חשודים נלקחו לבדיקה. הבולטת מבין האניות שנעצרו הייתה ה"אדי" שעל סיפונה היו 150 איש כולל מחבלים שהובלו לחקירה בחיפה.

בהסגר הימי השתתפו גם דבורים, בנוסף לסיורי הבט"ש שלהם לאורך חופי הארץ. באזור צור וצידון פטרלו דבורים למניעת בריחת מחבלים.

 

  

ניתוח המלחמה מאת תא"ל מיל' אלי רהב

 

 

 

 

  בבנייה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנחיתה בשפך האוולי

 

זירת הפעולה

 

 

אח"י גאלה ספינת הפיקוד והחפ"ק

 

זהרון פיקוד של שייטת 13
 
 
אח"י בת שבע
 

חי"ר ושריון באיגוף ימי

אח"י בת שבע בחוף ההעמסה

 

נט"ק 60 מטק בהעמסת רק"ם

 

הכוח בתנועה

 

שלב הנחיתה באוולי

 

אח"י בת גלים - אחת מאניות האם שהשתתפו במבצע

 

צוללת גל

 

ספינות דבור

 

 

 

עבור לתוכן העמוד